סיפור הלידה שלי 💙 קצת ארוך אבל שווה קריאהה - הגעתי להתאשפז לזירוז בלון בצאת כיפור (יום שני) בדרך ובלילה הרגשתי הרגשה של כאב אבל לא ממש התיחסתי.. בבוקר של שלישי אמרו לי שבצהרים יעשו לי את הזירוז בלון. שתבינו שאני עם כאבים שלא הבנתי! נכנסתי לחדר עם בעלי כדי שיעשו לי והוא אמר להם שהוא חושב שיש לי צירים 😮 עשו לי בדיקה והסתבר שאני על 2 וחצי סנטימר פתיחה ו80 אחוז מחיקה ✌ לבסוף לא עשו לי בלון.. הפתיחה נפתחה מהר ל3 וחצי והכאבים הרגו אותיי! לא רצו לקבל אותי בחדר לידה ולתת לי אפידורל כי היה עמוס אמרו לי רק אם מיד אחרי האפדיורל נותנים לי פיטוצין. בהתחלה חששתי ןאז אמרתי סבבה. מפה לשם הזריקו לי אפידורל (עולם אחררר) ואז התחילו האטות בדופק של העובר.. הצליחו לייצב אותו והחליטו לחכות עם הפיטוצין.. אחרי שעתיים בערך שראו שהפתיחה לא זזה התחילו עם הפיטוצין (מינון של 5 טיפות) והעובר התחיל להוריד דופק אז הפסיקו וכל פעם שניסו ככה זה היה.. הוחלט לעצור לבערך שעה וחצי ולתת לעובר להתיצב בדקו לי שוב פתיחה ונהיה לי פתיחה של 6 😬😬 החליטו להחדיר לי מים לרחם כדי שאם במקרה חבל הטבור סוגר עליו שזה ישתחרר בסופו של המים הגעתי לפתיחה של 9 וחצי סנטימטר 100 אחוז מחיקה אבל הראש של התינוק סרב לרדת.. ברגע אחד העובר ממש איבד דופק והחליטו להכניס אותי לניתוח קיסרי חירום היתח בהיסטריה מהפחד והלחץ רעד לי כל הגוףףף 😬😬 את התינוקי שלי ראיתי רק יום אחרי כי הוא שאף הרבה מים לריאות ולקחו אותו ישר לטיפול 😩 אבלל בסופו של דבר אחרי 30 ומשהוא שעות בחדר לידה עם כאבים וניתוח קיסרי ילדתי אוצר קטן שאני מאוהבת בוו שהיה שווה כל שניה של סבל ❤️❤️