אולי הוא פשוט לא אדם שמרבה במילים? בהבעת רגשות? בעלי כזה אגב. היה מחמיא ומביע רגשות רק בתחילת הקשר, הוא היה אז מאוהב בי עד השמיים ואני הייתי ה"האדישה". הוא לא מחמיא. אפילו כשראתה אותי בסלון כלות עם השמלת כלה והכל, לא אמר שאני יפה. הוא אומר שהוא אוהב אותי רק כשהוא שותה, לא כשהוא שיכור, אבל כשהוא מסטול+.. דיברנו איתו על זה. והוא אמר שנורא קשה לו לבטא רגשות, שהוא איתי כי טוב לנו. כי הוא אוהב. אבל שוב, הוא אומר את זה אולי פעמיים בשנה. נדיר שהוא מחמיא על אוכל שאני מכינה. והוא צריך להעריך כל פירור, כי הוא אוכל אוכל צבאי רוב השבוע רוב הארוחות ביום. גם אני שמעתי את המשפט "אז למה את איתי"? אני איתו כי אני אוהבת, אני גם לא מרבה בהבעת רגשות(למרות שפעם הייתי נורא כזו) הוא הוריד את החשק להחמיא ולבטא רגשות בכל הזדמנות. אבל הבנתי שככה זה הבן אדם. התחתנתי איתו אחרי כמה שנים טובות בזוגיות. אז הבנתי שאם אני בחרתי להתחתן איתו ולהביא איתו ילדים, אני צריכה לקבל שזה הבן אדם. ככה הוא. לא יישתנה. הזוגיות שלנו הפכה להרגל בנוסף לרגש החמים והאוהב של המשפחה שבנינו. בטח מזמן לא הייתה לכם ארוחה רומנטית רק לשניכם. למה שלא תארגני ארוחה בסופש, אחרי שהילדים ישנים. ארוחה רומנטית, עם נרות והכל. בלי פאלפונים. רק אתם והשקט. שבו דברו, הכל פתוח. מה שיש. בלי להתבייש. אתם חייבים את זה אחד לשני. אבל לדבר כל אחד על הצד שלו בזוגיות, על הרגשות והתחושות בנוגע לזה. בלי להאשים אחד את השניה. כי ברור שכל אחד בראש חושב שאם הזוגיות הגיעה למצב כזה, האשם היחידי הוא לא אני. אלא הצד השני. נסו להתאפק מלהאשים אחד את השניה. כי זה לא יועיל. נסו לפתור את זה בדרך בוגרת. נסו לחפש את הסיבות בגללן בחרתם להיות יחד, ולהקים משפחה. תעלו זכרונות מתחילת הזוגיות. תחזרו לכמה רגעים להיות אתם לפני שש שנים. מקווה שייסתדר😘

אני חושבת שלפעמים אנחנו משליכים את מה שאנחנו חושבים בתוכנו על עצמנו, כאילו אדם אחר חושב עלינו את זה. נשמע לי שקודם כל חשוב שתאהבי ותקבלי את עצמך בדיוק כפי שאת ואחר כך אולי תצליחי לראות שהוא מסתכל עלייך באור חיובי יותר ממה שנדמה לך. לגבי המניפולציות- הרבה אנשים חוטאים בזה, פשוט צריך לא לתת להן מקום ולנסות לדבר בלב פתוח על התחושות ולהבהיר שאת רק רוצה שיהיה לכם טוב. הרבה בהצלחה❤️

הלוואי שהייתה אופציה לארוחה רומנטית בזמן הקרוב.. אני שבוע וחצי אחרי לידה והדבר האחרון שאני יכולה להרשות לעצמי עכשיו זה רומנטיקה עם כל הצער שבדבר.

אני בטוחה שאני צריכה קודם כל לאהוב אותי ואז כל השאר יגיע, הבעיה שתמיד אהבתי את עצמי וזה פשוט נעלם מאז ההריון הראשון הכל התחיל ליפול ולהשמין ולהגעיל