סיפור הלידה שלי 🙌 הכל התחיל ביום רבעי שהחלטתי שאני הולכת למקווה ועושה הפרשת חלה וכך עשיתי , הרגשתי טהורה יותר מתמיד ומוכנה ללידה אבל לא באמת ידעתי שזה ממש אבל ממש קרוב .. הלילה היה שגרתי ובעלי בדיוק חזר מלילה שעשה בבסיס .. אמרתי לו ״בייב עכשיו אני מוכנה..״ צוחקים לנו וממשיכים בשלנו בעקב של חמישי הלכנו לחמתי עשינו על האש אכלתי מלא גיסתי אמרה ״ R את ממש מבושלת .. ״ המשכנו בערב היה כיף וחזרנו הבית. . בסיביבת 12 ככה אני ובעלי עלינו לישון וזה אחרי שאת הארוחה גמרנו בקינוח ( תבינו לבד ...) מפה לשם אחרי חצי שעה מרגישה אי נוחות כאבים בגב התחתון כאבים ולחצים בטוסיק בלתי פוסקים במשך שעתיים .. בשעה ה3 כבר זה היה בלתי נסבל תזמנתח צירים סדירים אבל במרחקים יחסית בין 7-10 דקות .. התייעצתי עם המיילד לוולפסון באמצע הלילה שהמליץ לי לבוא להיבדק ומקסימום חוזרים הביתה לעוד שבוע .. מעירה את בעלי סביבות השעה 3 וחצי מגיעים לבית החולים לוקחים איתנו כרית ואת בתיק הרפואי ( מי בגלל חשב לקחת את המזוודה ?...) מגיעים עושה מוניטור בהחלט יש צירים .. בודקים אותי, ואז מבסרים לי גברת קדימה לחדר לידה מחיקה 80 פתיחה 2 וחצי .. לא ממש מעכלת מה אומרים לי נכנסת להיסטריה מתחילה לבכות ומקיאה את כל מה שאכלתי כל ה9 חודשים בערך חחחח. בעלי מבולבל מה חדר לידה רגע לא מוכן מביאה את הפח של בית החולים שאקיא בתוכו ( איכס זה גרם לי להקיא עוד יותר ..) מעיפה את הפח ממשיכה להקיא תוך כדי מארגנים את חדר הלידה , בעלי מודיע לאמא שלי והיא כמובן מגיעה הכי מהר שיש .. נכנסים לחדר לישה מחליפה בגדים , חוקן מקלחות חמות מנדה לעקל אבל הראש לא באמת מסין שהגיע הרגע שחלמתי עליו.. תוך כדי אבא אחותה ואלי הולכים מביאים את המזוודה מארגנים לי את הבית .. מפה לשם אחרי כמה זמן באים לבדוק אותי פתיחה 4 וחצי מחליטים על פיטוצין ואז כבר ממש כואב אבל עדיין נסבל , לוקחת החלטה אפידורל . מגיע מרדים שם אפידורל וקדימה איזה כיף קלילה של החיים אפילו מצליחה לישון קצת.. אחרי כמה זמן קמה לי בודקים אותי שוב ושוב ושוב ופתיחה 7 וחצי . אווווווווו זה כבר ממש מתקדם . שואלת את הרופאים״נו עוד כמה זמן היא בחוץ ? ״ והם עונים ״ יש זמן זאת לידה ראשונה ...״ בפתיחה 7 וחצי מחליטים לעצור את האפידורל כדי שהלידה תתקדם ואני כמובן מסכימה . מה שטוב לילדה טוב לי . מהר מאוד פתיחה 10 לאחר בדיקות כאבים בלתי נסבלים ושיחות עם אלוהים . בעל שעוזר תומך ומרגיע ואמא מושלמת שמשלימה אותו בצלו מובן המילה . יחד הם מנסים להרגיע מגבות חמות בגב עיסויים בראש ממש הפכו למיילדים. באים לבדוק אותי קדימה ״ להכין את מעמד הרגלים וקדימה לעבוד על לחיצות ״ ״ סופרים כולנו יחד מ1-10 וקדימה ללחוץ כאלו יש קקי . ושוב ושוב ושוב ככה רני מוצאת עצמי לוחצת כמעט שעתיים.. הרבה רופאים נכנסו ומנסים לדבר איתי תוך כדי שאני כאובה לוחצת ובלי אפידורל הרופא אומרת לי ״ הילדה התאמצה מאוד וגם את הלידה לא מתקדמת ויש האטות בדופק , תיהיה איתנו את חייבת ללחוץ אחרת או ואקום או קיסרי חירום . אני כמובן מאשרת שמה שצריך עושים ! לבסוף אחרי לחיצות רבות ווואקום + קרע קטן שם למטה הקטנה יוצאת ... מוציאים את אמא שלי ומשאירים את בעלי. שמים את התינוקת לשניה עלי , בעלי חותך את חבל הטבור ומכניסים חזרה את אמא היא כמובן מצלמת מתחבקת ואז כעשרה רופאים נכנסים , רופא ילדים דחוף לחדר 1 , תביאו חמצן , אינקובטור ועוד כמה דברים שנאמרו שם באויר .. מוציאים את בעלי ואמא שלי ואני רק שואלת בלי הפסקה מה עם התינוקת שלי ... מחברים אותי ואותה לחמצן , עוזרים לה לנשום , מסדירים את הדופק שמים לה אינפוזיה ולוקחים אותה באינקובטור .. כמה דקות שנראו כמו נצח והורידו לי חצי מהחיים . מכניסים את בעלי והוא מלווה אותה לטיפול נמרץ . אני נשארת לבד עם המיילדים הם תופרים אותי ובינתים אני לחוצה מה עם הקטנה שלי. מסתבר שהיא שאפה מי שפיר , היו לה האטות בדופק והיה צריך לעזור לה לנשום. היא הייתה בטיפול נמרץ 10 שעות ואז העבירו אותה לפגייה שם ניתקו אותה מהמכשירים והשגיחו עליה במשך 3 ימים ,ביום ראשון עזבנו את וולפסון וחזרו הביתה. המצב כמובן השתפר והיא ואני בסדר גמור ברוך השם ותודה לאל . ריף שלי נולדה בערב החג יום שישי א בתשרי בשעה 7:45 . אין אושר כזה בעולם !!!!!! תודה לכל מי שהקדישה זמן בקיראת סיפור הלידה שלי. לישה קלה בידיים מלאות לכולן ❤️