משתמשת פורטי24 בספטמבר 2020 בשעה 21:37
יש לי וידוי שאני ממש מתביישת בו. אבל ממש.
זה ארוך סליחה על החפירה!
תנו לי מילה איך להשתפר חייבת עצות.
יש לי ילד בכור בן שנתיים וארבע.
לצערי הרב אני חייבת להודות שאני מכורה לפלאפון שלי :(.
בגלל שאני בן אדם עם הפרעות קשב וריכוז לא פשוטות, וגם רגישות יתר מאוד חזקה. הכל תמיד מציף אותי לכן אני כל כמה דקות חייבת לברוח לפלאפון לנקות את הראש מכל הרעש מסביב.
גם כסטודנטית העברתי הרצאות שלמות בפלאפון שיחקתי משחקים מפגרים ושטויות.
אני בכלל לא פעילה באינסטגרם או בפייסבוק, ממש סתם סתם מעבירה את הזמן מנטרלת את המחשבות.
הבעיה שאני מרגישה שזה ממש ממש בא על חשבון הבן שלי, במיוחד בסגר מרגישה את זה בעוצמתיות.
אני כן משתדלת לעשות לו הפעלות ולשחק איתו, אבל כל כמה זמן בורחת לפלאפון ויכולה לשקוע בו שעות.
אין לכן מושג איזה אשמה עצומה ואדירה יש בי, איך הילד שלי חווה אותי? כאמא לא נגישה? שקועה בעצמה כל הזמן? לא נמצאת איתו 100%.
עצוב לי ברמות שובר לי את הלב איך הגעתי למצב הזה. מרגישה שהנפש שלי והמוח שלי לא מסוגלים להכיל את כל הרגש והריכוז שהילד דורש ממני.
עצוב לי ממש שילד צריך להגיע לסיטואציה כזאת, שאמא שלו אגואיסטית והוא זרוק בצד.
מפחדת שהוא יגדל שרוט בגלל זה. ירגיש לא אהוב.
אני רוצה עוד ילדים אבל נשבעת שזה הדבר היחידי שחוסם אותי, איך אוכל להביא עוד ילד? אם אין לי אנרגיות לגדל אחד?
:( עצוב ליייייי
אמהות
💬6 תגובות
