סיפור הלידה שלי כעבור שלושה חודשים! אז אשתף את הסיפור שלי הגעתי לקראת הלידה השלישית שלי והתכוננות לקראת הילד השני * שלי. אחרי שתי לידות טראומטיות במיוחד שילדתי בשבוע 38 וגרדת הריון חמורה puppp בדרגה גבוהה עד כדי כך שהרופאים לא הפסיקו לצלם את הבטן שלי.. הגיע הלידה השלישית הכי לא צפויה. הייתי בטוחה שאני הולכת ללדת מוקדם אבל טעיתי התחילו לי צירים לא סדירים בשבוע 37 שנמשכווווו עדדדד שבוע 40+4 ! בין השבועות האלו הרגשתי תיסכול רציניי שכל פעם ישלי צירים אבל זה לא קורה!!! הייתי במיון 6 פעמים! ובסוף יצאתי משם כשהרופאים אומרים לי" את לא נראת לי בלידה" כאילו מה כואב לי ישלי ציריםםם לא מספיק?? בקיצור חזרתי לבית לקן המצוחצח שלי זה היה יום שבת . שהכל התחיל בשישי בלילה. שהצירים הופיעו "בחלומות שלי" הלילה היה לי כאוב ביותר הצירים כבר הרגשתי אותם מתוך שינה ... לא הפסקתי להתעורר ניסיתי לתזמן אבל זה עדיין לא סדיר!!!!!!! הגיע שבת בבוקר זמן לצאת להורים שלי ... באתי כבר נפוחה כולם אומרים לי איןןןן אין היום את יולדת( כן כן שמעתי את זה במשך שלושה שבועות) הייתי באמת כבר נפוחה והפנים מבריקות אבל היה לי סוג של הדחקה וביטחון שאני יולדת בסוף שבוע 42..... הגיע השעה 4 בצהריים כולם נחים אחרי האוכל ואני כמו לוויתן בספא לא מצליחה לישון ציר כל שעה! וחזק! סבלתי ממש וניסיתי לא להראות למשפחה כדי שלא ינדנדו לי לצאת למיון. הגיע השעה 6 בערב והצירים נהיו צפופים יותר כל חצי שעה אחר-כך כל 20 דק. ואז כבר לקראת צאת השבת היה לי ציר כל 10 דק!! וכאבים שכבר לא יכולתי פחדתי ללדת בבית! אמרתי לאמא שלי אמא זהו זה הזמן שלי. חייב לצאת עכשיווו לבית חולים.. ובאמת בראש שלי לנסות למשוך אחרי צאת השבת כאילו עוד חצי שעה יוצא!!! אבל זה סכנת נפש והרגשתי בתוכי שפשוט הייתי חייבת לצאת חצי שעה לצאת השבת יצאתי מהבית עם אמא שלי אמרתי לבעלי ישר כשיצא השבת אני יתקשר אליך וכך היה.. אנחנו נוסעות והצירים כל 7 דקות!! הייתי בלחץ שבעלי לא איתי. אמרתי לאמא שלי אמא ישר שיוצא השבת תתקשרי לבעלי! הגענו לחניה של בית החולים ויש עלייה רצינית למיון . אמא שלי ניסתה לחפש כיסא לקחת אותי אבל אמרתי לה לא צריך אני מסתדרת ובתוכי אני במחשבה רק שהכל בסדר עם התינוק רק שהכל בסדר. הגעתי למיון הפקידה מקבלת אותי . -כן חמודה?- ישלי ציריםם. אפילו מוניטור לא עשתה לי ישר בדקה פתיחה -גבירתי את בפתיחה 6!!!! ישר לחדר לידה הייתי בשוק בלחץ לא העכלתי. כי כל השבועות סבלתי ככה.. הגוף הכין אותו טוב מאוד. הגעתי ללידה פתיחה 6 המיילדת שואלת את רוצה אפידורל אמרתי כן אני זוכרת שזה כאבי גהינום היא אמרה אבל את כבר סובלת יפה את הצירים. היא מסתכלת עלי ואני עם מסטיק- מה ככה זה ימשיך לי? היא אמרה פחות או יותר כך עד הלידה עצמה שזה לחצים אמרתי לא אני מפחדת אני רוצה אפידורל אני לא רוצה לפספס אותו. נתנה לי אפידורל הכל היה רגוע.. התחיל לי לחצים פחדתי שיברח לי!! קראתי למיילדות והן לא שמעו אותי.. אמרתי לאמא שלי אמא תקראי לה .. אמא שלי חזרה אמרה שהיא שותה קפה היא כבר באה.. הייתי בשוק מה קפה??? אני בלידה שתבוא להיות איתי..! היא באה בדקה. אל תדאגי חמודה פתיחה 8 יש לך עוד קצת .... הלכה. שוב לחץ חזק קראתי לה שוב אני מרגישה לחץץץ אני מפחדת שיברח לי חחח היא אמרה את בפתיחה 9 הוא כבר רוצה לצאת אוקי מכינה הכל לבואו של התינוק קוראת לבעלי תיהיה קרוב זה עומד לקרות . והוא שולח לי נשיקה דרך המסיכה:) .- תלחצי!! הפסקה... תלחצייי... הפסקה תלחצי... הפסקה תלחציייייייי את יכולה!!!! .... והתינוקיייי הגיח לעולם בקלות באמת כלידת תרנגולת לידת החלומות !!!! ככפרה על שתי הלידות הטראומטיות שלי.. (לא שיתפתי אותן ) וישלי טיפ חשוב ש פשוט לבוא בראש חיובי ללידה בראש פתוח להכל!! .. בלי לשמור טינה לאף אחד, לאף מקום. לסלוח לכולם בלב שלם . בהצלחה לכולכן יקרות! שתיהייה לכן לידה קלה ומהיר ביידים מלאות עם עובר בריא בנפשו ובגופו. ותודה לכולכן! ולבורא עולם⁦❤️⁩