סבים שגרים בחו"ל... מה יהיה? בעלי ואני מחכים לילד ראשון שמגיע בקרוב מאוד, ההורים של בעלי גרים בחו"ל. וכל הדינמיקה שהולכת להיות עם הנכד ממש מטרידה אותי. זה ברור לי שהולך להיות קשר מאוד רופף שלהם עם הילד, הם כן ירצו להיות חלק ולהשתתף אין לי ספק. אבל איזה קשר כבר אפשר לייצר עם ילד מפגישה של פעם בשנה גג פעמיים? יש להם שם נכד מאחות של בעלי והוא פשוט החיים שלהם הם כל הזמן סביבו שומרים עליו קונים לו ומפציצים תמונות שלו בקבוצת וואטסאפ. קיצור הולך להיות פער משוגע ביחס בין הנכדים שאולי יגרום לאי נעימות מסוימת. חייבת להודות שלי זה לא כזה מפריע.. מצידי שלא יהיה קשר יש לי את ההורים שלי המושלמים פה צמוד. והמשפחה של בעלי במילא בעייתים שם וטוב שהקשר רחוק. רק מפחדת שזה יגרום לבעלי צער מסויים שאין להם קשר יותר מדי לנכד שלהם, גם ככה בעלי חי לבד כל החיים בלעדיהם אז זה מוסיף עוד עניין. הגיוני מה שאני אומרת או סתם מגזימה?

כמה בנות יש כאן??😍 מעניין אותי ממש לדעת כמה בנות יש בפורום הזה!! יאללה תראו נוכחות בפוסט הזה ותכתבו את השבוע שאתן נמצאות בו! אני שבוע 21:)

משוערות אוגוסט? הכנתן כבר תיק?

עוגיות בצק פריך🤩 טעיםם ברמותת ובלי מרגרינה!!

איזה חמה נוראית באמת שאני בשבילה עושה את המקסימום כדי לשמור על יחסים טובים כי אני מטבעי תמיד מחברת בין אנשים ולא מפלגת...אתמול בעלי פוטר מהעבודה אז אמרתי לבעלי תשתף את אמא שלך שזה לא יבוא לה בהפתעה ואז היא תגיד שאנחנו מסתירים ממנה .. (הוא לא רצה לספר) תוך כדי שהיא מדברת איתו ללא קשר לכלום היא אומרת תגיד לאשתך שלא תתערב לך בפיטורים ושלא תקטין אותך ותתן לך לדבר ! אני הייתי עם הלסת ברצפה... את לא מתביישת הפיטורין של בעלי זה שלנו זה הכלכלה שלנו וממתי נראה לך שאני מקטינה אותו! וואו עד עכשיו אני בוכה לא מאמינה שהוציאה את זה ככה בנוסף ניתקה את הטלפון בפרצוף בגלל שאמרתי לה : "למה נראה לך שאת מדברת אלי ככה ? " לא נתנה לי להמשיך לדבר ... אישה רעה !

גירושין בהריון לא יודעת אם זה הזמן אני ובעלי לא מסוגלים לנהל שיחה. הגענו למצב שלאחר כל שני מילים זה נגמר בריב. לי אין זכות דיבור כל פעם שאני מביע דעה זה צעקות ויציוא לא במקום. התפרצויות נהיות ממש אלימות מרגע לרגע, לא כלפי כי מזמן הוא היה מקבל ממני אגרוף אבל מסביבי. זה כבר בילתי נסבל. יש לנו ילד בן שנה וחצי ובת בדרך... אני חושבת שהריב האחרון עבר כל גבול אם במילים ואם במעשים. אני חושבת על להתגרש. כבר כמה ימים שאנחנו עוברים כמו שני זרים אחד על יד השני. אני חודש חמישי אבל עם קושי וכהבים מתחילת ההריון, וסותמת כדי שלא תהיה לו סיבה לפנות אלי. לא בא לי להיות כבר בבית הזה זה עושה לי רע אבל מצד שני לא בא לי להגיע לאמא שלי ולקבל שאלות הבוקר עד ליל. נכנסתי כבר לדיכאון, פשוט רציתי לפרוק אני לא משתפת אף אחד בזה