בנות שעברו את המשוער איך העברתן את הזמן? אני ממש מתחרפנת מההמתנה הארוכה הזו. זה ממש מכניס אותי לדיכאון. ושום דבר לא מתקדם, שום זירוז טבעי לא עוזר וסטריפינג לא הסכימו לעשות כי אין בכלל פתיחה. זה נראה ממש רחוק ומדכא. איך התמודדתן עם הציפייה והחוסר וודאות?

היה לכן דימום לאחר בדיקת פתיחה? אמאל'ה מרגישה שחזרתי עם טראומה מהבדיקה הזו. וזה לא היה כזה נורא אבל פתאום שראיתי את הדם. מתי זה נעצר? בבית חולים אמרו לי שזה יכול להימשך כמה ימים זה הגיוני????

האם מותר לשאוב חלב בהריון?

שבוע 26 איפה אמורים להרגיש את התנועות? עד עכשיו הרגשתי ליד הטבור הזה הגיוני להרגיש בטוטה? כאילו הוא ממש בנרתיק? מצג ראש

היי מישהי יודעת איך הרופא אלדר וולפרט מחולון כללית לסקירה מורחבת ??

איך משחררים מחשבות מטרידות? אני בשבוע 37 כל ההריון רק חיכיתי להגיע לשלב הזה שזה יכול לקרות בכל רגע, ופתאום אני חוששת ומעדיפה להיות בהריון רק עוד קצת. ממה החשש? לא מהלידה עצמה לא מהחיים עם ילדה ראשונה החשש הוא משהו לא מוסבר כזה, כאילו מרגיש לי שברגע שהיא תהיה בחוץ אז היא לא תהיה רק שלי כבר. פתאום מרגיש לי שכולם יתערבו לי וישתלטו לי ויבואו ויגעו וכאילו בא לי להמשיך לגונן עליה בתוך הבטן שלי. אני בחורה מאוד דעתנית, מאוד אסרטיבית ובאמת לא פשוט להשתלט עליי בואו נגיד שהרוב אפילו מפחדים ממני (במובן המילולי). ועדיין משהו בתקופה ההורמונלית הזו מרגיש שאפילו ההורים שלי מעורבים מדי, כל טלפון וכל שאלה מעצבנים אותי ועושים לי חשק לצרוח ״די כבר לא עניינכם איזה בדיקות נשארו ומה ההערכת משקל ובאיזה בית חולים החלטתי ללדת, פשוט דיייי״. חפרתי ומרגיש לי שלא הצלחתי אפילו להסביר את מה שעובר עליי🤦🏼‍♀️ תהיו עדינות ואשמח לכל תובנה.