שלום אמהות יקרות הבן שלי בן שנה וחצי עוד כמה ימים. הוא עדיין לא מדבר אצלי חוץ מזה הוא גם לא תמיד מסתובב אליי שאני קוראת לו אפשר להגיד שהוא ממש מסנן אותי הרופאה שלחה אותנו להתפתחות הילד שם פגשה אותנו קלינאית תקשורת ואמרה שיש לו חוסר בתקשורת וצריך להתחיל לעבוד איתו. כמובן שהיא סיפרה לי את הדברים הפחות טובים שזה יכול להיות גם אוטיזם. אני חייבת לציין שאני יושבת עם הילד בבית ואני מרגישה שהכל תקין נכון הוא לא מתעניין בכל מה שאני מבקשת ממנו אבל הרוב הגדול הוא מבצע ועושה. הוא מאוד עקשן אצלי. הוא מסתכל לי בעיניים שאני מדברת איתו ואני מרגישה שהוא מבין אותי שאני פונה אליו או מדברת איתו. הוא לא הולך אצלי לגן. אני מאוד לחוצה ממה שאומרים לי כי כששאלתי את הקלינאית תקשורת לגבי הפער שיש לו אז היא ענתה לי שהכל יהיה בסדר אך היא לא יודעת להגיד לי כי הוא קטן עדיין. האם יש מישהי שחוותה מקרה דומה? זה ילד ראשון שלי ואני פשוט ממש עצובה ולא יודעת מה לעשות ואיך לעשות בשביל לעזור לילד.
אמהותאמהות
💬7 תגובות

תגובות (7)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי15 בספטמבר 2020 בשעה 10:30
אמא שלי לא דיברה עד גיל שנתיים והיא בסדר גמור. זה לא תמיד אומר אוטיזם אבל כן כדאי לעבוד איתו ולהיות עם אצבע על הדופק
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי15 בספטמבר 2020 בשעה 10:35
אמא שלי הייתה אוהבת להגיד עליי שעד גיל 3 לא דיברתי ומאז אני לא סותמת את הפה
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי15 בספטמבר 2020 בשעה 12:30
אנונימת זה מעולה שאת מרגישה שהוא בסדר והוא מיישם הנחיות ומבין אותך זה מאדדס חשוב.! אולי יש לו קשיי ריכוז?? ואני גם מציעה לך לעשות לו ספירת דם כי ילדים עם חוסר ברזל יהיו פחות מרוכזים ולא תמיד יגיבו לך וגם חוסרים תזונתיים עושים את זה.שהוא רוצה מים או אוכל איך הוא מיידע אותך.. ??
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי16 בספטמבר 2020 בשעה 09:22
הוא אומר :״אמ אמ ״ הוא מתחיל להתבכיין שהוא רוצה משהו

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

זהו אני אמא נסיך מושלם איזה אושר גדול .. סיפור לידה לא פשוט אבל היי שווה כל שניה ורגע אז מי שזוכרת העלתי פוסט בשבת בבוקר המתלבט אם ללכת למיון בנסיון/ שאיפה לקבל זירוז שבוע 41 פתיחה 1 מחוק 50 בסוף ובמזל גדול החלטתי שכן נסעתי אם אחותי התקבלנו ציק צק ובאולטראסונד התגלו מיעוט מי שפיר מה שמאוד הפתיע אותי כי בחמישי בקופח אמרו שהכל בסדר מכאן לשם אתן כבר מבינות יאלה לחדר לידה פקיעת מי שפיר ופיטוצין אחרי הצירים מתחזקים מבקשת אפידורל ציקצק מקבלת אני מרגישה סבבה אבל תינוקי לא ממש מי2 בלילה מתחילות האטות בדופק ועד הבוקר עוד בדיקה ועוד בדיקה ועד משהו שיעזור לו להישאר שם בפנים ולהרגיש טוב 9 בבוקר פתיחה 9 ישש 10 וחצי פתיחה 10 יאלההה ממתינים עוד קצת כי קצת גבוה 11 יאלהה ללחוץ לוחצת את נשמתי מתקדמים לאט לאט מידי והבחורציק נכנס למצוקה שני אופציות ואקום או קיסרי 11:55 נולד הנסיך בלידת ואקום קרע אותי לגזרים אושר גדול ... זה לא נגמר 30ד והשילה לא יוצאת 50 ד ניתוח חירום להוציא את השילה ... תוך כדי האפידורל מתחיל להתפוגג ואני מרגישה את התפרים וההתעסקויות צועקת לשמים המרדים נותן עוד איזה חומר ושוב לא מרגישה כלום אחרי 55 דקות יוצאת להתאוששות התאוששות קשה מאוד 17:00 סוף סוף במחלקה ומביאים את הקטני קסם הכל נשכח והיה שווה כל רגע ודבר הצוות באסף הרופא היה מדהים עברתי 3 מילדות ו3 רופאים עשו הכל להימנע מקיסרי הקשיבו שיתפו נתנו אינפורמציה בקיצור מדהימים אז זה הסיפור שלי תודה לכן על התמיכה והעזרה נתראה בצד השני בפורום אימהות
הריון ולידההריון ולידה
💬23 תגובות