שבוע 39 אני באמת צריכה לפרק! אני יודעת שצריך להמשיך לעקוב אחרי התנועות של העובר במיוחד בשבועות האחרונים ואני מקפידה לעשות את זה! אבל לפעמים יש פחות לפעמים יש יותר! והיום הייתי כל הזמן עסוקה ורק לפני שעתיים ישבתי לעקוב ולהרגיש, לא הרגשתי, אבל אני מאוד עייפה, גם פיזית וגם נפשית, התחלתי לבכות כמו מפגרת והרגשתי את ההרגשה של ״זהו דייי נמאס לי״ ושאני רוצה שזה יסתיים, ברג מסוים גם מחשבות מטרידות כמו שאפילו לא אכפת לי מה הולך לקרות עפ ההריון הזה גם עלו לי עכשיו אני מרגישה אשמה, אני מפחדת שבלל המחבות האלה ייקרה משהו רע, גם כך רני מכירה מישהי שאיבדה את העובר שלה בשבוע 40 והמחשבות האלה תוקפות אותי מתחילת ההריון! אני רוצה להרגיש שוב את ההתלהבות של הספירה לאחור וההתלהבות לראות את הבת שלי, אני מפחדת שאיבדתי אותה מקוב הלחץ והפחד 😣😣😣😣