גם אני הרגשתי ככה בדיוק, הגדולה היתה בת שנתיים כשנולדה אחותה, וחששתי מאווווד לגבי העניין, אבל ברגע שזה מגיע, זה ממלא אותך, יש לך מקום לשתיהן, הזמן מתחלק אין מה לעשות, אבל ככל שתשתפי אותה יותר והיא תרגיש חשובה לאחר הלידה, ושאתם צריכים אותה, לתת לה תחושת ביטחון, שתעזור המון בכל דבר קטן שאפשר, והכל יהיה בסדר, אי אפשר להפיג את החשש , עם הזמן הדברים מסתדרים . שיהיה המון בהצלחה

הכי חשוב זה לשתף אותה.. תיעזרי בה בהחלפות ובהאכלות שתהיה שותפה.. וגם חשוב שלפחות שעה שעתיים ביום את נונת לבעלך את התינוק ומתעסקת רק בה.. אם זה לשחק איתה או לראות סרט ביחד שתבין שאמא עסוקה עם התינוק במשך היום אבל יש את הזמן שאת מתפנה גם לתת לה את היחס.. ככה אני התנהגתי פעמיים (יש לי 3 בנות) ואני מרגישה שזה ממש עזר.. הן חברות הכי טובות.. הגדולה מרגישה אחראית לאחיות שלה עד עכשיו ממש אמא קטנה.. אני עכשיו בחודש תשיעי עם בן.. זה מעניין איך יגיבו עכשיו שזאת לא אחות זה אח חחח

אני הבאתי לבת שלי להרגיש שהתינוק שבדרך הוא גם שלה והיא קיבלה אותו ממש בשמחה ועד היום היא מאוד רכושנית כלפיו ומספרת לכולם שהוא שלה ואוהב אותה. כבר בהריון הייתי אומרת לה תינוקי אוהב אותך, לתת לה את ההרגשה שהיא מקבלת עוד אהבה ולא שמישהו הולך לקחת לה ממה שכבר יש לה... עכשיו אני פחות מדברת עם הבן הקטן שלי כי הוא יותר שובב ופחות ריגשי. נקווה שיעבור גם הפעם בכיף ובלי קנאה

תודה בנות מאוד מנחם :kissing_heart: