מרגישה חרא טוב אז כמעט חודשיים שלאח של בעלי יש חברה. הוא חוזר בתשובה.. זאת השבת השנייה או השלישית שאני יושבת בשולחן ופשוט נגעלת.. מחזיקה את עצמי לא לבכות. הייתי ביחסים טובים עם חמתי לפני שנכנסתי להריון, וברגע שהייתי בהריון היא פשוט נהיתה רעה. לא התעניינה בי בכלל, וגם אם כן זה היה לצאת ידי חובה. היתה מתערבת לי ולבעלי בדברים ומעירה הערות טיפשיות ומציקות. הבטיחה לבעלי עולם ומלואו וברגע שילדתי פשוט הייתה עול. חברה של בעלי מלקקת לה בלי הפסקה, אני שם כמו פקעת עצבים, כי זה נטו מזכיר לי את הצביעות של אמא שלו והתמימות שלי. שהיו שבתות שהייתי מעדיפה להשאר אצלה במקום אצל ההורים, שהייתי עוזרת לה וברגע שהזדקקתי לקצת סיוע, לא נתנה כלום מעצמה וההפך, הקשתה עלי נורא (אפילו שזה הגיע לרמה שאני מאושפזת). הם חודשיים יחד וכבר רוצים להתחתן וזה מחזיר אותי אחורה לכל ההערות, ומעשים שלה. בסיום הארוחה פשוט בכיתי בלי הפסקה.. לא יודעת אך שזה לא יקרה לי אוכל להיות שמחה