אין יותר מתסכל מעובר עכוז 🤦🏻‍♀️ כבר שבוע עם צירים סדירים וכל פעם נותנים לי במיון שלוש שקיות עירוי למנוע את הצירים מיואשת ורוצה ללדת כבר הניתוח יום חמישי ועדיין קיימת בי תקווה שאולי הוא יתהפך מישהי שקרה לה ?! הייתה צריכה לעשות קיסרי ובסוף העובר יתהפך לבד ?
הריון ולידההריון ולידה
💬10 תגובות👍1 לייקים

תגובות (10)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי30 באוגוסט 2020 בשעה 09:52
לא עמדתי בקריטריונים של לבצע היפוך, שיליה קידמית ומיעוט מים , אז לא רצו לקחת סיכון
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי30 באוגוסט 2020 בשעה 09:54
הלוואי והתהפך לך!! לחברה שלי העובר התהפך מעכוז לראש בשבוע 40! והיא ויתרה על ניתוח וזירוזים למינהם ונתנה ללידה להתפתח באופן טבעי ובסוף ילדה בשבוע 41+3. זה יכול לקרות.. אבל (!) את נמצאת במצב של צירים, אל תחכי עם זה יותר מדי.. ניתוח קיסרי לא כזה נורא כמו שנשמע.. עברתי את זה ואלוהים יודע מאיפה שאבתי כוחות להחלמה מהירה כדי לטפל בגוזל שלנו!
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי30 באוגוסט 2020 בשעה 13:08
תודה רבה לאו ומעיין ❤️ עטרה הקשר הוא שכשיש שלייה קידמית יש קושי בלתפוס את העובר והוא מחליק מהידיים כי השלייה ממוקמת לפני העובר במידה והצליחו לתפוס זה מסכן את העובר שהשלייה וחבל הטבור תסתובב סביבו אני העדפתי לא לקחת את הסיכון כי סיכויי ההצלחה נמוכים מ20% במקרה שלי יש גם מיעוט במי שפיר מה שעוד יותר מצמצם את הסיכוי הצלחה
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי30 באוגוסט 2020 בשעה 19:02
בכיף , אבל אל תשללי ואם חשוב לך תלכי לייעוץ מיקום השילייה יכול להשתנות לזוז הצידה או מנח התינוק יכול לאפשר ביצוע . שיהיה בהצלחה והכי חשוב בידיים מלאות ובריאות ❤️

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

סיפור הלידה שלי!! שבוע 39+5, עד כה לא חוויתי צירים, מדי פעם זרמים עדינים והתקשויות... ארגנתי לבעלי מסיבת הפתעה בבית ליום הולדתו 26.2 מה שאומר כמעט כל היום במטבח עם הפסקות קלות של שכיבה על צד שמאל. ב3 בלילה קמתי מצירים... עכשיו אין לי מושג איך מרגיש ציר אבל הרגשתי שזה ממש כואב . כאבי מחזור מאוד חזקים , לחץ חזק וכואב למספר 2 והתקשות של הבטן. מפה לשם ניסיתי לתזמן בהמלצתן של חברותיי (משוערות מרץ אהובות ליבי). עוד לא הערתי את בעלי...כשראיתי שזה ממשיך שעתיים הערתי אותו והתחיל לעסות לי את הגב בזמן ציר. ובין לבין נרדם חחח באיזשהו שלב העלתי לפה פוסט עם התזמון צירים ורשמו לי סעי למיון בהצלחה! כולי מתרגשת , לחוצה ומבולבלת כי הייתי בטוחה שאני אפילו לא קרובה ללידה!!! מאותו רגע צירים כל 5 דק !!! מעירה את בעלי סופית ומעדכנת את אמא שיוצאים לאיכילוב ! באמצע הדרך לאיכילוב יורד לי המיםםםםםםםם באוטוו מתרגשים ובוכיםםםםם והכל ביחד (יש לציין רכב חדש חחח) נ.ב נסיעה עם צירי לידה זה סיוט מזל שאיכילוב קרוב. מגיעה למיון בשעה 6 בבוקר פתיחה 4, האחות דיי בשוק מזה שזה הריון ראשון ושהתחילו צירים ב3 וקוראת לעוד אחות - פתיחה 5 !!!!? (מתקשרת לאמא להגיע!!!) מעלים לחדר לידה בודקת אותי פתיחה 6 וחצי !!!!? אחרי רבע שעה 7 אחרי חצי שעה 9 ובום מתחילים ללחוץ!!! בפתיחה מלאה היה קשה ומייגע כי זה נמשך בערך שעה וחצי, לקח לראש זמן לרדת ממש למטה ועשינו כל מיני תנוחות שיזרזו את הירידה של הראש..תוך כדי ציר כביכול. עייפה מאוד אבל לא מתייאשת בזכות אמא שלי שמחזקת אותי בכל מילה ומילה שיוצאת לה מהפה ומכירה אותי יותר טוב מעצמי ובעלי המושלם שלא הפסיק לתמוך ולעודד ולעזור לי פיזית . באיזשהו שלב חוזרים לתנוחה הרגילה ומתחילים ללחוץ....באותו רגע חמתי האהובה נכנסת (כאילו תכננה את זה , בול בזמן) בשעה 9:25 נולדה הנסיכה שלי תותי שלי האוצר שליי!! אחרי שעשינו סקין טו סקין , שקילה ועניינים המיילדת מכינה אותי להוצאת השילייה...מבקשת שאלחץ ואני כבר עייפה וכל האזור למטה כבר כואב.... היא אמרה לי שהשלייה מאוד למעלה, וקראה למיילד נוסף. גם הוא לא מצליח (בדיקה עדינה בסהכ) ואומרת לי שאם לא תצא בדקות הקרובות נצטרך לעבור לחדר ניתוח , הרדמה מלאה להוציא את השילייה....לא נלחצתי האמת כי הבנתי שהוצאת השילייה פשוט מאוד מאוד כואבת ולכן מרדימים הרדמה מלאה. אבל כן עוברים לחדר ניתוח😫 ואם אין ברירה אין ברירה....אופטימית בסהכ. מפה לשם באה רופאה אחראית באותו משמרת ואומרת לי היי מאמי זה בסדר שאני אבדוק אותך רגע ? "כן אין בעיה" ומעדכנת שזה קצת יכאב. אז חמתי מצד שמאל אמא מימין...בעלי עם תותי .. ובום- היא מכניסה פאקינג את כל היד שלה לתוך תוכי סליחה על התיאור וצרחתי כמו שלא צרחתי בחייםם שלי, והוציאה את כל השילייה. בעצם מה שהיו אמורים לעשות בניתוח בהרדמה מ ל א ה עברתי ללא הרדמה . הכניסה שוב בלי לשאול והוציאה את השאריות , לא נראה שהיה מישהו בבית החולים שלא שמע אותי. הכאב של אותה פעולה נוראית נעלם כלא היה, והרופאה המדהימה הזאת שבטוחה שאני שונאת אותה חסכה לי את את ההרדמה ואת כל הפרוצדורה. כל הכאבים נעלמים ברגע שאת רואה מה יצא ממך איזה דבר מדהים, בריאת העולם. כמה עצות ממני: המיילדת שלי הייתה מדהימה והבהרתי לה שאני מפחדת מקרעים וחתכים- אמא שלי סיפרה שהיא שפכה עליי את כל השמן ועשתה הכל שלא יקרה. יצאתי ללא קרעים בכלל... אם אתן שואפות ללדת ללא אפידורל- תאמינו בזה כי מחשבה יוצרת מציאות ! תודה לכולן על הכלללל פורום אימהות אני כבר מצטרפת אלייכן😍
הריון ולידההריון ולידה
💬48 תגובות👍14 לייקים