הנקה- בת 5 ימים...יומיים ראשונים בקבוק לאחר מכן הגיע החלב וניסיתי להניק... כל מה שאני לא עושה היא צורחתתתת ולא מוכנה... פעמיים הצלחתי להניק משד שמאל ימין אין צ'אנס פשוט צורחת כשמציעה לה לינוק... לא משנה אם זה לפני בקבוק, אחרי, באמצע...ניסיתי הכל אין פטמה שקועה או משהו...גם אם היא מתחברת היא מתנתקת ולא רוצה... מישהי שקרה לה? ומה עשיתן אם כן? אני ממש רגע לפני הרמת ידיים...
💬19 תגובות

תגובות (19)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי29 באוגוסט 2020 בשעה 03:45
אם את מביאה לה בקבוק אז זה משביע אותה וגם החלב שם יוצא ביותר קלות אז היא לא צריכה להתאמץ. תפסיקי להביא לה בקבוק. ותציעי לה כל הזמן את החלב שלך עד שהיא תרצה, תגרי את הפה שלה עם הפטמה, תוציאי אליו טיפה חלב שהיא תטעם
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי29 באוגוסט 2020 בשעה 03:46
גם לי קרה .. האחות בהית חולים אמרה שהתינוקת הביאה שבקבוק זה יותר קל בגלל זה לא מסכימה לינוק. או שתפני ליועצת הנקה או שתשאבי או תנסי לפני שאת מחברת להביא מוצץ / פטמת בקבוק וישר תצמידי אותה לציצי ותחזיקי כת הראש שלא תתנתק אחרי כמה פעמים היא תתרגל ותתחיל לינוק
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי29 באוגוסט 2020 בשעה 03:46
את יכולה גם לעזור לה, כשאת מצליחה לחבר אותה לפיטמה שלך תעשי תנועות סחיטה לכיוון שלה שהחלב יצא ביותר קלות וכמות
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי29 באוגוסט 2020 בשעה 03:52
ממליצה ללכת לאוסתאופט. יש מצב שיש לה טורטיקוליס, סוג של שריר תפוס מקוצר בצוואר. וכנראה שבהנקה בצד ימין זה כואב לה. זה משהו די נפוץ, אל תדאגי. יכול להיות שזה גם מהבקבוק שהבאת לה, בצורה לא תומכת הנקה והיא פשוט מעדיפה בקבוק.

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

אולי מישהי פה נתקלה.... בת 5 (מאובחנת על הרצף אבל בתפקוד גבוה ולא מורגש ולדעתי טעות באיבחון). בחודשיים שלושה האחרונים פתאום התחילה לפתח חרדה מללכת לבד לחדרים בבית. בשירותים יש הנמכת גבס כזאת עם פתח למזגן מיני מרכזי וכשהמזגן דולק לפעמים הדלת רועדת קצת בפינה שלה וזה הכניס אותה לאיזה פחד שיש שם מישהו שמציץ. מאז אם הולכת לשטוף ידיים או פיפי או להחליף בגדים או כל דבר בעולם היא פשוט לא מוכנה ללכת לבד. אם זה באור יום או בערב עם אור דולק לא מוכנה בשום דרך. לאחרונה אני רואה שזה גם התחיל להחריף ואם אני במטבח והיא בסלון היא קוראת לי לשבת לידה (זה חלל אחד) או שהיא באה לשבת לידי. כשאנחנו בחוץ בגינה למשל היא משחקת לבד חופשי זה רק בבית או אצל הסבים שלה. היום היא קראה לי לבוא איתה לפיפי והייתי באמצע בישולים ואמרתי לה שתלך ושהיא ילדה גדולה (כל הזמן אומרת לה שהיא גדולה ואמיצה ומנסה להרים לה), היא לא הסכימה ללכת ובכתה טירוף וכמעט ברח לה כבר ולא רציתי שיברח לה ולא רציתי שהיא תרגיש ככה אבל היא הייתה מוכנה לתת לפיפי לברוח ולא ללכת לבד. הייתה פעם שהיא לא הייתה מוכנה להתקלח כי חשבה שיהיו דברים שיצאו מהחור של הביוב באמבטיה, וזאת ילדה שלא נרדמת בלי מקלחת, הצעתי לה בובה או חפץ שנבחר יחד והיא לא מוכנה. מנסה להרים לה כל פעם שעושה משהו גם אם לא קשור ואומרת לה כמה היא אמיצה. שנה שעברה הייתה לה תקופה שלא רצתה ללכת לגן אז הכנתי לה מיץ אומץ שהביאה לה הפיה הטובה וזה עזר אבל הפעם גם זה לא עוזר, היא לא מוכנה אפילו לשמוע על זה. אפילו אח שלה הגדול כבר הפך להיות חלק מהמלווים שלה כשאני עסוקה ובעלי לא בבית הוא הולך איתה. לאחרונה גם לו נמאס והוא התחיל להגיד לה שאם היא לא תעשה מה שהוא אומר לה וכו הוא לא ילך איתה לשירותים יותר או לחדר. אני לא יודעת אם זה משהו שיעבור לבד וזה שלב תקין, לגדול לא היה את זה. לא יודעת אם זה מצריך טיפול רגשי או שזה הדרכת הורים בכלל. אם מישהי פה נתקלה או יש לה רעיון מה לעשות אני ממש אשמח!
💬2 תגובות