פחד אלוהים יש יותר מיידי וסיכונים יום ראשון אני צריכה לעשות בדיקה מי שפיר אחרי בירור עם אחות ראשית באחד מבתי חולים וגם אחרי שאני מבינה שאין סיכוי לגלות אוטיזם אתמול הייתה הייתי בחורה בייעוץ גנטי ובבדיקה שלה הייתה סיכון גבוה לתמונת דאון היא אחליטה שהיא רוצה להוריד את התינוקת שלה בחודש חמישי האחיות והיועצת גנטי אמרו לה שזה רק סקר ושום דבר לא בטוח אז למה לסכן את העובר עם כל הבדיקות טובות (אני אישית לא יכולה לנוח דקה לא שווה לי לסכן אותי או את העובר שלי)

קלקסן בנות יש כאן מישהי שמשתמשת בזריקות קלקסן ויכולה לפרט קצת?? באיזה שלב התחלתן? איך מזריקים? טיפים משהו? מפחדת קצת... :/

שאלה לבנות שקצת יותר מלאות... באיזה שבוע ראו ממש בטן הריונית? שבוע 9 התנפחה לי הבטן אבל ממש התנפחה אז בכלל נראית אבונפחה ולא אחית בהריון..

שבוע 18 מרגישה דקירות בבטן שעליה קדמית יש לציין זה יכול להיות תנועות עובר ?

בננות, איזה כיסא בטיחות מומלץ לתינוק? המליצו לי על צ'יקו, מקסי קוזי... אשמח לקבל המלצות מכן מה יש לכן ומה הכי בטיחותי. תודה ❤️

הנה סיפור הלידה שלי , זה ארוך אבל שווה קריאה. אני אחרי 3 שבועות מהלידה , ההריון לא היה קל בכלל , פעם סיפרתי את הסיפור שלי שאני חולה במחלה נדירה בישראל שיש לה אותם סימנים של סרטן , כך שתאי דם לבנים כמעט 0 , איבוד משקל , דלקת בדם והתקפים ... יש לי את המחלה כבר 9 שנים, כך שההריון הראשון שלי גם הייתי עם המחלה כך שההריון התחיל עם תאומים ולצערי איבדתי אחד מהם , בחודש שביעי גילו אצלי ריבוי מי שפיר חמור ואחרי סקירה מכוונת שלא מצאו סיבה היו בטוחים שהעוברית עם פיגור שעלי או תסמונת דאון וניסו לשכנע אותי לעבור לידה שקטה וכמוהן סירבתי, בסוף נולדה לי תינוקת עם חיך שסוע שלא ראו בסקירות ולרוב הסיבה לכך זה הסטרוידים שקיבלתי לתקופה של שנה ו8 חודשים לפני ההריון וסאת היתה הסיבה לריבוי מים , היתה תקופה מאוד קשה של טיפולים וניתוחים אבל ברוך השם הכל כבר מאחורינו, הילדה כבר בת 4 וחצי מדברת מצויין יותר טוב מבני גילה אוכלת ושותה רגיל וכרגע בריאה לגמרי. עכשיו לגבי הריון שני אנחנו דחינו את זה כי הילדה היתה צריכה טיפול והרבה יחס וגם מצד שני פחדתי לעבור שוב אותו סיוט , עד שהחלטנו להביא עוד תינוק וברוך השם נקלטתי ישר מהחודש הראשון , ההריון היה מאוד קשה כי נאלצתי להפסיק תרופות תוך כדי ההריון וקיבלתי המון התקפים במרווחים מאוד קצרים והדלקת בדם היתה מאוד גבוהה, הייתי במעקב הריון בסיכון וגם קיבלתי שמירת הריון עד הלידה החל מחודש שלישי , עשינו סקירה מכוונת לחיך מסיבה שיש מקרה במשפחה וברוך השם ראו שאין חיך שסוע אבל אז לצערי ראו שיש לעוברית דאבל IVC , זאת אומרת שני עורקים ראשיים שמחוברים ללב במקום עורק אחד , ואז שוב חרדות וסיוטים עד שעשיתי אקו לב עוברי והקרדיולוג אמר שאין דבר כזה וכנראה שטעו בסקירה מכוונת , אבל עדיף בכל זאת אחרי הלידה שיבדוק אותה קרדיולוג . אחרי תקופה מאוד קשה שגם היה לי צירים מוקדמים והתקשויות וכאבים, הגעתי לשבוע 39 , באותו יום הרגדתי מאוד קלילה אפילו כאבים לא היה לי , התקלחתי ונכנסתי למיטה ואז פתאום התחילו צירים מאוד כואבים והם היו מאוד מאוד צפופים , הופתעתי כי צירים מתחילים בהדרגיות ולא כל כך צפופים , תיזמנתי צירים והמרווח היה רק דקה בין ציר לשני ואז ישירות לבית חולים, בבדיקת מוניטור צירים מאוד חזקים וצפופים ,פתיחה 3, מכניסים אותי לחדר לידה סירבתי לאפידורל כי בלידה הראשונה המרדים הכניב את המחט במקום הלא נכון והרדים לי רק צד אחד ובסוף לא הצלחתי לתפקד וחתכו אותי והייתי עם 46 תפרים, פחדתי שהפעם יקרה אותו הדבר , ניסיתי לסבול את הכאב בשקט והדמעות זולגות עד לפתיחה 5 לא יכולתי יותר ונכנעתי וקיבלתי אפידורל, לשמחתי המרדים היה מאוד מקצועי והצליח, נרדמתי ואחרי שעתיים הרופא מגיע ופוקע לך את המים , אחרי שעה התחלתי להרגיש לחץ מטורף ,צרחתי שאני יולדת , בודקים פתיחה והנה פתיחה מלאה , 4 לחיצות והתינוקת המתוקה שלי היתה כבר בחוץ , עם חתך קטן כך שהצלקת הישנה נקרעה לבד עם 4 תפרים בלבד. מקווה לכולכן לידה קלה ובידיים מלאות והכי חשוב בריאות .