סיפור הלידה שלי. יום שבת בשבוע 39+4 היו לי צירים וכאבי מחזור ניגשתי למיון עשו לי מוניטור ונחשו מה?חח הצירים נעלמו כלא היו 😩.. הרופאה בדקה אותי ואמרה שיש לי פתיחה של 1 ומחיקה של 70% ועשתה לי סטריפינג. חזרתי הביתה וכל הלילה סבלתי מצירים שרק התגברו אבל לא היו סדירים ובבוקר של יום ראשון כבר פחתו הצירים.. במהלך יום ראשון היו קצת דימומים והפרשות בערב יצא הפקק הרירי בשלמותו והכאבים לא היו משמעותיים. יום שני בבוקר אני קמה ומרגישה קצת רטובה כאילו ברח לי פיפי לא התייחסתי לזה חשבתי שזה זעה. אני יושבת בספה ומרגישה רטובה, השתעלתי ירד מים והבנתי שהגיע הזמן ללכת למיון. כמובן שלקחתי איתי את התיק לידה. הגעתי למיון מוניטור ללא צירים, הרופאה מאשרת שיש לי ירידת מים פתיחה של 1 וחצי מחיקה 80. והיא מציעה לי או לרדת עכשיו לחדר לידה ויתנו לי זירוז או להתאשפז בהריון בסיכון ל24 שעות שיהיו צירים טיבעים. ובחרתי להתאשפז. יום שלישי בבוקר אני עושה הליכות בכל הבית חולים ושום דבר לא מתקדם החלטתי אני רוצה עכשיו להכנס לחדר לידה.. ב 10 בלילה נכנסתי לחדר לידה נתנו לי פיטוצין לקח זמן עד שהתחיל להשפיע ושזה כבר השפיע היו האטות הדפוק.. החליטו לתת לי לנוח ועצרו את הזירוז..(דפקתי שינה של החיים).. ב 7 בבוקר החזירו את הזירוז ומפה כבר התחילו הצירים והתקדמות. בשעה 12 בצהריים הייתי עם פתיחה 5 מהפחד שיכאב לי ביקשתי אפידורל.. בחצי שעה הראשונה זה השפיע יופי יופי אחר כך הרגשתי כל כאב.. בשעה 13:00 אני מרגישה לחץ בלתי נסבל בטוסיק והמיילדת אומרת לי זה מעולה זה אומר שהעובר יורד למטה. היא נמנעה מלבדוק לי פתיחה יותר מידי בשל ירידת המים כי זה יכול לגרום לזהום. מה גם זה לידה ראשונה ולהגיע לפתיחה מלא יכול לקחת שעות.. הבעיה שאני הרגשתי שהראש עוד שניה יוצא וביקשתי שתבדוק אותי מיד, והופפפ פתיחה 9.. ישר בקשתי ממנה שתקרא למרדים אני רוצה שיעלה את המינון של אפידורל אני לא מרגישה את זה. עד שהיא הלכה לקרוא לו עד שהוא בא מחדר ניתוח עד שהוא הכין את החומר אני תוך רבע שעה כבר ילדתי בן מושלם בשעה 13:35.