בא לי לספר לכן סיפור הלידה שלי , ארוךך , טוב אז הרגשתי צירים לא ממש סדירים אבל בכל זאת הלכתי למיון כי זה היריון ראשון אז רציתי לראות איך זה הולך .. בדקו הכל הייתה פתיחה של אחד וחצי החזירו אותי הביתה , ישנתי מתעוררת בבוקר ב7 עם כאבי צירים סדירים כל חמש דק , חיכיתי עד שעה 12 זה נשאר סדיר הלכתי למיון , בודקים , פתיחה של 2 הרופא ביקשה שאני אלך להסתובב שעתיים ולחזור , חזרתי לה בשעה 2 וחצי , הופ פתיחה של 3 זה מתקדם .. סידורים והארגנות לחדר לידה נכנסתי בשעה 4 , לאט לאט זה מתגבר , כואב מוות. 💔 צעקתי ממש , כל הזמן בכיתי , לא ידעתי שזה ככה , התאפקתי עד פתיחה 4 וחצי ואז זהו , ביקשתי אפידורל .. נתנו לי , נרגעתי ממש , אבל כל פעם שאני זזה הדופק של העובר נחלש🥺 ביקשו ממני להישאר בצד שמאל ולא לזוז.. נשארתי , לא יכולתי להישאר יותר על אותו צד אני לא מרגישה בגוף שלי , זזתי טיפ טיפה , כל הצוות נכנס אליי , צעקו עלי שזזתי , הדופק של העובר נחלש עוד יותר ואני רק בוכהה , ואז הדופק שלי גם נחלש 🥺💔 אחרי כמה שניות הכל הסתדר , עד שהתחיל לי כאבים בצד ימין בבטן שלא הבינו ממה זה נובע! והגיע הרגע של 10 פתיחות , לדחוף ולדחוף , ואז בוםם נולדה הנסיכה שליי אחרי 12 שעות בחדר לידה 🔥😍 הכאבים שהיו לי בבטן זה שהחבל טבור הסתובב על הצוואר שלה 3 פעמיםם!!! ברוךך השם היא בסדר גמורר אבל חייבת להגידדד!! היה קשה , היה מאודד קשה , אבל עכשיו היא בת חודשיים וחצי ואניי מתה מתה מתהה עלייהה❤️ אבל עם כל מה שסבלתי , מכאבים מבכי מהכללל, הכי הכי זוכרת , כשבעלי בכה ❤️ הוא שבלעדיו לא הייתי עוברת את זה ❤️