משהו מוזר בן 1.5 יש לו קטע עם לסגור את הדלת כניסה לבית או לפתוח כל פעם שמישהו אחר פותח את הדלת או סוגר הוא בוכה כי רוצה בעצמו.. איך מתמודדים עם זה? הוא לא באמת מצליח לפתוח או לסגור את הדלת וזה תמיד נגמר בצרחות בכי
אמהותאמהות
💬3 תגובות

תגובות (3)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי23 באוגוסט 2020 בשעה 16:25
לתת לו לעשות כל דבר שהוא כן יכול לעשות בעצמו אפילו דבר מינורי אתה יכול להביא את הנעליים? תחזיק את המפתח... כאלה. הם רוצים עצמאות אבל לא תמיד מצליחים כמו שציינת לשבח אותו על כל דבר שעושה ושמרים ושמצליח וזה יתן לו המון בטחון
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי23 באוגוסט 2020 בשעה 16:30
הבן שלי ב11 חודשים תכף וגם ככה....אני לוקחת אותו לדלץ של החדר והוא פשוט משח- איתו ולתת לו תעזרי לו זה יתן לו ביטחון ויחייך מאשר יבכה
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי23 באוגוסט 2020 בשעה 16:31
ללכת איתו להגיד לו בוא נסגור עם אמא או בוא תםתח לא לפחד מזה

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

משפטים לרגעי הכאב בזמן לידה אהבתי😜 כשאת חושבת על הלידה ועל כאבי הצירים, מה הדבר הראשון שעובר לך בראש? מפחיד? מאתגר? מלחיץ? או אולי עוברת בך תחושה של ציפייה? ההתייחסות שלנו לכאב בכלל, לאו דווקא זה של הלידה, שונה מאישה לאישה ומאדם לאדם. יכולת הסיבולת לכאב גם היא משתנה מאדם לאדם. כחושבים על זה לעומק מגלים שלמעשה יש הבדל משמעותי בין כאבי הלידה לבין כל כאב אחר. הבה נבחן זאת ביחד. כאבי הלידה הם כאבים "טובים" עבורנו, אנחנו צריכות אותם כדי ללדת, אם לא יהיו צירים לא תהיה לידה, ולכן ככל שיש יותר צירים, והם יותר צפופים ומשמעותיים, משמע שאת קרובה ללידה ולפגישה עם התינוק שלך. כאבי הלידה הם הכאב היחידי שאנו חוות במהלך חיינו, שתחום בזמן מוגדר. יש צירים בעקבותיהם יש לידה ומיד בסיום הלידה, נגמרים הצירים. זה שונה מכאבים אחרים, שאנחנו לא יודעים מתי הם יסתיימו ולאן הם יובילו אותנו. פה לעומת זאת, הלידה תחומה בזמן ונוח מאד להסתכל על זה ככה. כאבי הלידה שונים מכל כאב אחר. זה הכאב היחידי שמוביל אותנו למטרה טובה, ללידה ולפגישה שלנו עם התינוק שלנו בשונה מכל כאב אחר שנובע ממכה או מחלה. מכאן נובע שאם ראינו שהכאב הזה, למרות שהוא מפחיד ולא נעים, הוא חשוב לנו, בואו נראה איך שינוי הגישה שלנו אליו יכולה להשפיע לנו גם על רמות הכאב וההתמודדות איתו. יש שתי אפשרויות להתייחס לכאב הצירים. בואו נדמיין לרגע שאנחנו בים מול גל ענקי שמתקרב אלינו, מה התחושה הראשונה שאת מרגישה כשאת רואה את הגל הענק הזה מתקרב אלייך? פחד, נכון? יש לך שתי אפשרויות להתמודד איתו. האחת היא לעמוד מולו ללא תנועה, בפחד גדול, ולחכות שהוא פשוט יתנפץ עלייך בעוצמה, או כאופציה שניה באפשרותך לפעול. לנשום אוויר ולהגיד לעצמך אני אתמודד עם הגל הזה ותוך כדי חשיבה זו להתכופף ולצלול מתחת לגל ולעבור אותו. ההתמודדות עם הצירים זהה להתמודדות שלנו מול אותו גל, יש באפשרותך לחוש את הציר שמתקרב, ולהגיד לעצמך "אוף, לא עוד אחד", ולהפסיק לזוז ולנשום ולחכות שהוא יעבור, וזה כוווווואב נורא. או שבאפשרותך להגיד לעצמך: "או.קי. מתקרב ציר, זה כואב, נכון, אבל יש לי המון כלים שיעזרו לי להתמודד עם הציר הזה, אני אנשום, אני אתנועע, יש פה לידי סביבה תומכת, והציר הזה תכף יגמר ויקדם אותי עוד קצת למען הפגישה שלי עם התינוק שלי". זה ירגיש לך אחרת לגמרי. כשאני מלווה יולדות לחדר הלידה, או יולדות שמגיעות אלי לקורסים של הכנה ללידה, אני אוהבת לשלוח אותן עם שלל משפטים מחזקים על הכאב. אני מציעה גם לכן, לבחור לכן משפט אחד כזה, ולקחת אותו איתכן לחדר הלידה זה יעזור לכן להתמודד אחרת עם הכאב, ולשנות את הגישה אליו.
הריון ולידההריון ולידה
💬14 תגובות