זוג נשוי עם 2 קטנטנים אני איתם בבית והוא עובד אני מרגישה שהיום שלי מתחיל מתי שהם מתעוררים ונגמר סביבות 12 בלילה… אני עובדת ערב אחרי שהם נרדמים . בעלי מגיע ואני יוצאת לעבודה. אתמול פתחתי איתו שיחה יפה שאמרתי לו שיתן יותר יד בעבודות הבית בסוף היום (היום שלו מסתיים לעומתי מתי שהילדים נרדמים ) ואז יש לו זמן לעצמו , ואני זאת שיוצאת עוד לעבוד… והוא טוען שגם ככה עובד קשה ורוצה רק לנוח ולקבל את הזמן לעצמו ולא בא לו לעשות כלום , לפעמים כן עושה ולפעמים לא , תלוי בכוחות שלו אבל מה שכן , כל הדברים והבלאגן שנשאר מהערב נופל עלי בבוקר.. ואז אני חייבת לעשות את זה , כי אני לא יכולה להשאיר בית מלוכלך ולחיות בו אין לי את הזמן לעצמי בכלל בכל היום הזה… ובטח שלא לסדר את הבית , וזה בא תוך כדי.. על חשבון הילדים מן הסתם … בעליי לא רואה אותי בכלל , הוא טוען שזה החיים ואני זאת שבבית כל היום ואומר לי ״איך אמא שלו הייתה עושה את זה גם והבית שלה תמיד היה נקי ומתוקתק״ רוצה לדעת מה אתם חושבים על זה ? ואולי אני זאת שטועה ומתפנקת?

תינוקת בת 4 ימים ממש קשה לה להתחבר לפטמה כשאני מנסה להניק אם היא לא מצליחה בניסיון הראשון היא מתעצבנת ואז כבר ממש קשה לחבר אותה קרה למישהי? אשמח לטיפים