דיכאון בהריון?, יש דבר כזה?, הריון רביעי לא מתוכנן סובלת כבר כמעט 5 חודשים רצוף בעיקר חולשה בחילות מיגרנות אבל לא מפסיקה לבכות, מזניחה את עצמי לגמרי רוצה להסתגר בחדר לבד ובחושך .אין לי חשק או מצב רוח לכלום ןאף פעם בקושי מצליחה לטפל בילדים הבית בכאוס מוחלט עצוב להגיד, לא שמחה מההריון הזה ואז גם כועסת על עצמי בגלל זה. אני מרגישה אבודה יש לי הרבה תמיכה מבעלי אבל גם הוא קורס מכל הבאלגן הזה נמצאת בלופ של דאון כזה כל הזמן. כל יום מחכה שייגמר ונראה כמו נצח התקפי עצבים כאבי בטן והתקשות דופק מהיר וחולשה מישהי מזדהה? תודה על ההקשבה חייבת לפרוק
הריון ולידההריון ולידה
💬5 תגובות

תגובות (5)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי13 באוגוסט 2020 בשעה 19:37
יש דבר כזה דכאון או דכדוך בהיריון. גם אני הייתי שם. הרגשתי זוועה. היריון שלישי עם כל הסימפטומים האךשריים, פשוט הייתי במיטה ורציתי לא לקום, לאט לאט עבר לי ,הייתי חייבת להתאפס למען 2 הבנות שלי ולקראת שבוע 16 קיבלתי את ההריון ועכשיו שבוע 24 מתפקדת טפו טפו ומחכה כבר ללידה..
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי13 באוגוסט 2020 בשעה 19:41
תודה לאוש אני שבוע 19 וזה רק הולך מחמיר .
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי13 באוגוסט 2020 בשעה 19:42
כרגע במיטה לא מצליחה להפסיק לבכות
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי13 באוגוסט 2020 בשעה 19:44
מזדהה מאוד. אני סובלת נורא מהבחילות וחוסר יכולת לתפקד או להיות עם הבן שלי וזה מדכא אותי ולא מאפשר לי לשמוח מהריון. בשבוע 14 אז עוד מקווה שההרגשה תשתפר ואיתה גם המצב רוח. אני מאוד מציעה ללכת לקבל טיפול... כשיש דיכאון בהריון יש סבירות גבוהה לדיכאון אחרי לידה וככל שמחכים יותר זמן עם קבלת טיפול ככה יותר קשה לצאת מזה. תלכי לאיש מקצוע כמה שיותר מהר.. בשבילך.

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

התנהלות עם חמתי אמהות יקרות.. מנסה להבין אך להתנהל עם חמתי בצורה שלא תסחט ממני אנרגיות כוחות.. מתחילת ההיכרות הבנתי שהיא שונה ממני לחלוטין אבל רק אחרי שילדתי זה נהיה כמו מערבולת ששואבת ממני את כל הכוחות. רק אז הבנתי עד כמה היא מנותקת לחלוטין מהסביבה. מגיעה אלי לבית מבלי להודיע.. גם אחרי ימים ארוכים בעבודה ונסיעה מטישה לבית. כשאני מעירה היא לא מבינה רמזים, ואז כשבעלי מבקש היא נעלבת ואומרת "אז אני לא יבוא בכלל".. גרים לידה אבל עושה טובה שאבה .. וגם כשזה קורה .. מבלי להודיע לי.. היא מגיעה לאטרקציה והולכת (עשר דקות) גם אם הבית הפוך ואם אני חצי בן אדם. שואלת שאלות לא במקום, מעירה הערות ולא מעמידה את הבן שלה או בעלה במקום כשמתנהגים באגואיסטיות כלפי התינוק. עושה איתי ועם בעלי חישובים על שבתות חגים וכו'. מצפה שאני ישן אצלה (אנחנו גרים חמש דקות נסיעה) כשעושים אצלה שבת. היא לא מצליחה להבין את ההבדל בן המשפחה שלי שגרה שעה נסיעה ממני ואני רואה אותה פעם פעמיים בחודש. נמאס לי ממש ואן לי סבלנות להיות המחנכת צריכה לחנך אישה בת 65 !!! ואני לחלוטין מתעלמת מכל ההבטחות שלה... ללא כיסוי. מתחילה לחשוב כבר שהיא על הספקטרום האוטיסטי פשוט לא מאובחנת (או שמאובחנת ואני לא יודעת) באמת שרק זה מרגיע אותי ונתן תשובה לכל כך הרבה התנהגויות לא נארמליות שלה... לא יודעת אך להרחיק את הדבר הזה ממני..
אמהותאמהות
💬25 תגובות👍1 לייקים