שלום לכולן מקווה שכולכן בטוב❤️ התחלתי לפני שלושה חודשים משרת סטודנט בגוף ביטחוני, ובדיוק במקביל נכנסתי להריון. המשרת סטודנט לא קשורה לתואר שלי אבל מאחר ואני לא סגורה על התחום שלי והמשרת סטודנט כן קשורה לתחומים שאני מחבבת, חשבתי שזה יכול לתת לי כיוון. בדרך כלל בעבודות אני בן אדם מאוד מצטיין אבל כאן משהו פשוט לא זרם לי מההתחלה, הרגשתי כאילו חזרתי להיות חיילת בצבא שמתחמקת או מקטינה ראש ואני מאוד מבואסת על עצמי. כן החלטתי לעזוב את המשרה לבסוף אבל אני לא מורגלת לתחושה שאיתה עזבתי, כאילו השארתי רושם לא טוב ובא לי לצעוק אתם לא מכירים אותי בכלל!! אני הבן אדם הכי רציני שיש. יש מליון סיבות ללמה הייתה לי גישה ממוצעת בכל עניין העבודה הזאת, נראה לי שבעיקר עייפות מאוד גדולה מהרצון למצוא את הייעוד שלי והאכזבה כאשר אני מבינה שגם התחום הזה לא ממלא אותי. עכשיו מתבאסת קצת כי אני רק בחודש שלישי וכנראה שאהיה בבית עד הלידה, שזה לא דבר רע כי אני בדיוק מסיימת שנה ג׳ של תואר מדעי סופר אינטנסיבי שלא נתן לי רגע מנוחה בשלוש שנים האחרונות, ועדיין הלחץ הכלכלי זה לא משהו שהתגעגעתי אליו.. במיוחד כשבהיריון רוצים להרגיש טוב ולקנות בגדים ותכשירים מתאימים. אני לא יודעת על מה בדיוק אני רוצה להתייעץ פה כי יש כמה נושאים. אשמח לשמוע מבנות שהיו מחוסרות עבודה בתקופת ההיריון איך היא עברה ואיך הן הסתדרו. אני כן אדגיש שבעצי עובד משרה מלאה ומרוויח נחמד מאוד אבל היות והוא משלם את כל הוצאות הבית אני לא מתכוונת להסתמך עליו בקטע של רכישת בגדים וכל השטויות שלי כי זה באמת קצת לא פייר..

פורטי לצנזר שבוע 34 כול הזמן הפרשות כאלה או צמיגיות ובתדירות גבוה זה נורמלי