פופיק שבוע 14+2 הגיוני שאחרי שאני אוכלת יש כאב עדין בפופיק?

cmv מחלת הנשיקה האם קריטי בהריון שהגוף לא חסין???

בדיקות דם ושתן בשבוע 7 כשגיליתי על ההריון הרופא הביא לי בדיקות דם ושתן ולא אמר כלון על אחות ליווי הריון(הוא לוקח מדדים של לחץ דם ומשקל) ועכשיו אני בשבוע 17 ועדיין לא הפנה אותי לבדיקת דם ושתן מאז הבנתי שיש בנות שעושות בדיקות דם ושתן כל חודש וזה ממש חשוב

פליטות והקאות אחרי חיסון גיל חודשיים...? זה תופעת לוואי שכיחה שקשורה לחיסון או לאו דווקא? מה שהכי מלחיץ אותי שהבת שלי בתת משקל (אני מניקה אבל עם תוסף תזונה בהמלצת הרופאה) ובמקום להאכול טוב עכשיו גם פולטת הכל...לא מגיעה אפילו לתת לה בקבוק, רק מההנקה כבר פולטת

יולי? מישהי...? איך משנים הרגל לתינוקת? בת עשרה חודשים ישנה איתי הרבה פעמים בלילה מתעוררת ורוצה לינוק לפעמים מרגישה שאוכלת ממש ולפעמים רוצה רק בשביל להירדם חזרה. היא לא יודעת להירדם עצמאית. איך מלמדים אותה הירדמות עצמאית? ואיך מתחילים להרגיל אותה לישון לבד ברצף עד כמה שניתן? רוצה להעביר אותה לחדר שלה. אבל לא יודעת איך עושים את זה בלי לתת לה לבכות לבד תודה בנות יקרות💖💗💖

לכל אלה שמפחדות מהלידה פוסט מעודד..(: אז ככה אין יותר ממני מי שפוחדת מהלידה מאז שאני זוכרת את עצמי אם היו מספרים ליידי סיפור לידה הייתי מתכווצת, ברמה שרואה בכתובית שיש תוכנית בייביבום מעבריה שחלילה לא אראה לידה... הלידה שלי הייתה פתאומית הייתי בעבודה ועבדתי שעות נוספות חזרתי בערב בשבוע 34 והתחילו לי כאבים בגב התחתון לא היה לי שמץ שמדובר בצירים... ופה נכנס גם הנס של ה׳ התקשרתי למוקד אחיות ובשביל לנפנף אותי שליו אותי למרלם.. הגעתי למרלם גילתי שאין מוניטור מה שלא מתאים לי התקשרתי שוב למוקד אחיות אותו אחד ענה לי פשוט התחלתי לצרוח עליו שעכשיו יתן לי הפניה למיון שיש לי תינוק בבטן ושיפסיקו לעשות ממני צחוק.. זה יצא לא ממני רק מה׳ לא תאמינו... הגעתי למיון יושבת בשיא האדישות עם בעלי רואים שיש צירים האחות לא נלחצה אמרה שזה קורה יביאו לי מקסימום משהו להפסקת הצירים הם יעשו בדיקה שאין לי פתיחה וישלחו אותי הבייתה .. כעבור שלוש שעות שאני שם בפאנן הייתה בדיקת פתיחה היא מכניסה את היד ומתחילה להתבלבל ולא בטוחה בעצמה קוראת לעוד רופא .. עושה בדיקה ומהנהן לה עם הראש לא אומר לי כלום .. מתקשר לפגיה אומר יש לידה להתכונן ואני בטוחה שמדובר במישהי אחרת בא אלי גברת את עם פתיחה 6 ואני התפרצתי בבכי.. התינוק עוד לא מוכן מה פתאום בעלי והרופא המאוד נחמד הרגיע אותי והצחיקו אותי.. נכנסתי לחדר לידה.. לא מרגישה כלום...כלום לא מבינה שאני זאת שהולכת ללדת.. הגיע פתיחה 8 מישהי צעקה בלידה שלה נבהלתי... ביקשתי אפידורל חשבתי שזה עוזר בלידה ולא בצירים שלא הרגשתי... הרופא בא ואמר לי מה טת רצינית את משחקת בפלאפון (הייתי בפורטי) לפני שאביא לך אפידורל אני אקח... בסוף הביא רק בגלל שהייתי חמודה מאז בכלל אבל בכלל לא הרגשתי כלום.. טוב תפסתי את עצמי ואמרתי או שאת משתפת פעולה ונהנת מהלידה או שאת עושה לעצמך טראומה לכל החיים.. אחרי החששות של כל החיים מפה לשם התחלתי את הלידה לא הבנתי מה היא מסבירה לי עם הנשימות שאלתי שוב ושוב עד שהבנתי מה היא רוצה שאעשה... הרופא בין לבין נכנס ללידה בסוף הוא נשאר שם רב הלידה מרב שהיה לו כיף פשוט שיתפתי פעולה ובמקום לצרוח בלחיצות מהמאמץ והכאב התפוצצתי מצחוק מרב התרגשות מהנסיך הקטן... הרופא והמיילדת בסוף הלידה חיבקו אותי ונישקו אותי ואמרו לי את פשוט חכמה... במקום לשחרר את הסטרס שנמצאת בו בצעקות ובכי הוצאת את זה בצחוק ועוד לידה ראשונה את פשוט לידת השנה שלנו... בכל מקרה הטיפ שלי אליכן אל תפחדו לחינם... אל תלחצו ןתאבדו את עצמכן תהיו חכמות וזה יקל עליכם מבטיחה... הנסיך שלי בן 8 חודשים מיהר לצאת להרוויח שנה 31.12.18