עצבנית ממש !! אוף חייבת לפרוק ואין למי בעלי פשוט לא מבין אותי .. אני כבר שבועיים לא מרגישה טוב , שבוע טחד דלקת בשתן חום הקאות חשבתי שעבר אבל השבוע התחיל לי דלקת גרון ... כל זה בזמן שאני בהריון וגם ככה מותשת עייפה לחוצה . כשהיה לי דלקת בשתן הייתי אצל ההורים שלי והם טיפלו בי כמו שרק אבא ואמא יכולים , הפעם יש לי דלקת בגרון .. אבאנשלי עכשיו סיים סצנה של בית חולים כל יומיים כי נדבק בווירוס וזה שיבש לו את קצב הלב לכן העדפתי לא לבוא אליהם הפעם כדי לא להדביק .. בנוסף תחילת שבוע הבא הם טסים למרוקו ולא רוצה לקחת סיכון שאחד מהם ידבק וזה יהרןס את הטיול .. מצד שני אני באמת לא מסוגלת להיות לבד בבית .. נתנו לי עירוי ואנטיביוטיקה בווריד מהחומרה של הדלקת ובעלי בשלו לא יכול לבטל מחוייבויות . כזאני מעירה ועצבנית אז אני " עושה סרט " זה באמת נשמע ככה ? אני כבר לא יודעת אם אני טועה או לא .

כאבים בסרעפת היי, שבוע 14 ויש לי כאבים חזקים בסרעפת כאלה שלא נותנים לי מנוח.. כמו שריפה. מישהי יודעת אם זה חלק מתופעות ההריון?

שאלה לגבי שמירת הריון - איך זה עובד מבחינת מקום העבודה? פשוט יורד מימי מחלה?

מישהי ניסתה ? אומגה 3

בנות יש דרך לגרום לקטנים לישון עד שעה מאוחרת יותר? לא משנה מתי הולך לישון 19:00 או 20:30 שזה הכי מאוחר שלו, עדיין קם 5:00,5:30 בבוקר מישהי ניסתה שיטה שעבדה לה? 🙏🏻

סיפור הלידה שלי, אומנם באיחור של 4 וחצי חודשים אבל הוא לא הכי קל לקריאה וארוךךךך.... אז אני אתחיל ממש מהתחלה, גילינו שאני בהריון ממש בערב יום כיפור לפני שנה שהמחשה הייתה גדולה (יש לי עוד בן שהיה אז בן שנה וחצי כמעט) , קצת אחרי סוכות אני אומרת לבעלי שיש לי הרגשה שמשהו לא טוב קורה עם העובר, מחכה עד לסקירה ושם הרופא מעל 10 מסתכל על כיוון הלב אומר לי לצאת לשתות כי הוא רוצה שהעובר יזוז קצת לא מבינה מה קורה אני יוצאת חוזרת אחרי כמה דקות שוב דקות ארוכות ואז הוא סוגר את שני הדלתות של החדר ואומר לי לשבת הוא אומר שהוא רואה שחדר שמאל קטן מחדר ימין ואני שואלת מה זה אומר והוא מסביר ולבסוף אומר זה יכול להיות בין כלום לבין ללדת תינוק מת, אתן יכולות לנסות לתאר מה עובר עלי באותם רגעים, הוא מוציא אותי מדלת אחורית כדי שלא יראו שבכיתי ומאז פעם בחודש אקו לב שמבשר דברים לא ככ טובים ונקפוץ לימים שלפני הלידה, נקבע תור לזירוז ליום ראשון כי העובר גם קטן ביחס לשבוע, שבוע וחצי קודם אני לא מרגישה תנועות הולכת לבית חולים אחרי מוניטור ארוך משחררים הביתה שהכל תקין, יום שני מיד אחריו מהבוקר צירים כל 5 דקות אבל למשך חצי בערך ומפסיקים ואז חוזרים שוב ומפסיקים הולכת לרופאה בקופה אומרת שיש לי פתיחה 1.5 ושאני יחזור הביתה, רבע ל6 בערב באה להכנס למשמרת (בעבודה מהבית) בום ירידת מים מתקשרת מהר לבעלי שיבוא מהר הביתה, אנחנו נוסעים לבית חולים וכל המחשבות על מה יהיה ואיך יהיה ומה עם התינוק מתחילות לעלות, בבית חולים הפתיחה לא התקדמה אבל בגלל הירידת מים לא משחררים ונשארת להשגחה, הצירים מתחילים להיות כואבים אבל בתדירות של 7-12 דקות באזור 9 בבוקר בעלי אומר שכבר משעמם לו חחחח אחרי לילה שלם והוא נוסע הביתה להביא את המחשב (אנחנו גרים מרחק של 20 דק נסיעה מהבית חולים) אמרתי לו שבסדר גם ככה זה לא נראה שזה זז וכמובן כמה דקות אחרי שהוא הולך מתחילים צירים כל 5 דקות ואז יורד ל3 ואני רוצה למות מכאבים עובר רופא הוא מבקש שיבדקו דחוף ואני בפתיחה 6 הוא צועק שיורידו אותי לחדר לידה כי זה לידה שניה וזה יכול לקרות כל רגע בדרך לא מצליחה אפילו להתקשר לבעלי נפגשנו בחדר לידה כשאני הרוגה מכאבים המיילדת אישה אלופההה בודקת ואומרת שאין זמן לאפידורל תוך פחות משעה בחדר לידה מגיעה לפתיחה מלאה, 3 לחיצות שלקחו 3 דקות והנסיך שלי בחוץ בכה שניה והסתכל על כל העולם, מיד לקחו אותו לבדיקות מקיפות והחליטו לשים אותו בנתיים בתינוקיה רגילה רק עם מוניטור, אני מתאוששת מהלידה עולה למחלקה ביום וחצי שאחרי אני מגיעה לתינוקיה להאכיל אותו כי לא היה אפשר להוציא אותו והוא נראה לי לא מגיב, אפטי והיה צריך להתחנן אליו שיאכל כל פעם אכל בקושי 5/7 מל ואז ביום רביעי 4:40 לפנות בוקר מה שחששתי קרה נכנסה רופאה לחדר שלי ואמרה שהבן שלי הראה סימני מצוקה והוא כרגע מורדם ומונשם במחלקת טיפול נמרץ פגים, לא נלאה אותכן בפרטים אבל יום ראשון בשבוע שאחרי (בתאריך שהיה צריך להיות הזירוז) הוא עובר ניתוח לב יומיים אחרי הוא כבר שוחרר מההרדמה וחלקית מההנשמה ברוך ה הוא התאושש יפה ובדיוק שבועיים אחרי הלידה כשאנחנו בדרך לעוד יום של להיות לצידו בבית חולים התקשרו להגיד שאנחנו משתחררים עם ילד שמתפקד בדיוק כמו ילד רגיל רק עם תרופה קלה מאוד, הברית נערכה כשהוא היה בן חודשיים ומיד אחר כך הוא גם הפסיק לקבל תרופה והיום הוא בן 4 וחצי חודשים הילד הכי מתוק שראיתם מתפתח כמו כל הילדים בני גילו תודה לה' אנחנו עוד נמשיך להגיע לביקורות כי יש עוד כמה דברים שאי אפשר לסדר בניתוח אלא רק הזמן אז תזכרו ששום דבר לא מובן מאליו וכל יום צריך להודות על מה שיש וזהו סוף סוף הצלחתי לפרוק תודה שאתם פה להקשיב.... ❤️