תדברי כמה שיותר , תשתפיי תוציאיי אל תדחיקייי ! לא את הבכי ולא את הרגש שלך לא את הדיעה שלך ולא את עצמך ! נהיית אמא אבל זה לא אומר שאת כבר לא בן אדם שזקוק ליחס וחופש שיחרור והבנה גדולה לאמא , לבעל לאחות לסבתא תחברה לסבא לאבאא לכלל מי שאת יכולה ! נכון זה קשוח חודשים ראשונים והכל על אוטומט בלי ידע וחוסר אונים אבל תכניסי לראש שזה תקופה היא עוברת וחולפת כלא הייתה !

אל "תבלעי" את זה למה זה יוצא אחרי כמה שנים וזה ממש לא טוב לגוף ולנפש .. היה ליי בזמן שילדתי פגית , בעלי בחול , אני לא ניידת , לבד בערך .. בוכה המון, בודדה והדחקתי ניסיתי לעצור את הבכי את הרגש התחושה ונסחבתי עם זה שנה הכי גרועה שהייתה בחיי

עבר לי שהוצאתי שיתפתי גם עם לא תמיד הבינו היו קשובים לרגש שלי , שיחררתי עשיתי לעצמי פסיכולוגישבוא אני רואה רק טוב

חשיבה פסיכולוגית .. רואה רק טוב וחושבת רק טוב ככה מי שחושב טוב מקבל טוב תעשי משהו שאת אוהבת שמספק אותך תצאי פעם בשבועיים עם בעלך או לבד או אחיות בערב לשיחרור מקווה שעזרתייי♡ שולחת חיבוק