ספר מעולה ובהחלט תחום ענק! יש המון מידע באינטרנט בנושא וקבוצות רלוונטיות ברשתות החברתיות, ממליצה לך להמשיך לקרוא ולהתעניין

הבנתי שיש קבוצת פייסבוק בשם לידה פעילה, כדאי לך להיכנס

היי, אני קראתי גם כן- לא זוכרת אם אותו אחד או ספר דומה, ועל פניו הרגשתי שזה נורא יפה ועודד אותי אבל אצלי לצערי המציאות כפתה את עצמה, ולא רק שהייתי חייבת אפידורל, אלא שגם זה הפך לקיסרי חירום- זה לא אומר שאני לא מאמינה בזה, אבל זה כן אומר שמי שמחליטה לנסות, תהיה קשובה לגוף שלה ותפעל באחריות ותדע גם לשחרר ולקבל כל מציאות ואפשרות... וגם הייתי ממליצה כן לבקש מוניטור נייד ולא להישאר בלידה פעילה בלי מעקב של מוניטור- אצלי אם חס וחלילה לא היו בודקים לא יודעת מה היה קורה...אני מתכוונת לכך שבלידה פעילה לא רוצים להיות מחוברים למוניטור נייח שמנטרל אותך לשכיבה, אז לפעמים אם הבנתי נכון מוותרים על המוניטור לפרקי זמן סוימים. אבל יש אופציה כנראה למוניטור נייד. כך לפחות הסבירו לי באחד מהסיורים בבית חולים מאיר)

אומנם לא קראתי את הספר אבל מההתחלה ידעתי מה אני רוצה בלידה - ללא אפידורל, על ארבע, בלי תפרים (כמה שאפשר) הכי טבעי שיש. בפועל אומנם ילדתי ללא אפידורל, אבל כל העניין של ללא תפרים ותנוחת ארבע לא עבד לי. הייתי לבד בלידה בגלל הקורונה ומרוב לחץ של הצירים לא התעסקתי בכלל בתנוחה שלי למרות שביקשתי יותר מפעמיים מהמיילדת. ולגבי התפרים לצערי נפלתי על מיילדת עם דעות מיושנות שחתכה אותי למרות שלא היה צריל בכלל רק בגלל שזו לידה ראשונה. אז באמת ממליצה לדעת לבוא בראש פתוח. אל תשכחי כי זו אמורה להיות אחת החוויות הכי מרגשות בחיים והדבר הכי מבאס זה לזכור את החוויה הזו כמבאסת או ככישלון או מה שזה לא יהיה. תבואי בראש פתוח ותזרימי, תתעקשי על דברים שחשובים לך אבל אם הם לא מגיעים אלייך תקבלי באהבה את המצב. ואני מאוד ממליצה לדאוג למלווה שידאג לתמוך בך וברצונות שלך, שברגע שאת עם הצירים אותו מלווה יוכל לדבר עם המיילדת לגבי הדברים שאת רוצה אם היא עושה משהו אחר. זה מאוד חשוב שיהיה מישהו בראש שלך. שילווה אותך יד ביד. מניסיון.