מתבאסת על בעלי. הוא לא מבין אותי.. בעלי מאוד אוהב לארח ולהיות סביב חברים כל הזמן. גם אני נהנת מישיבות עם חברים אבל מרגישה שאני צריכה יותר את השקט והפרטיות והוא לא מבין. אני חודש 8 הריון ראשון. רוצה לצמצם פגישות עם חברים(נראה שרוב החברים בוייב שלי ובעלי יותר מכולם לחוץ ליזום ולהזמין כל הזמן) וכשזה לא חברים משותפים הוא גם שעות ארוכות עם חברים אחרים (שניינו עובדים במשרה מלאה. זה בזמן הפנוי שגם ככה מועט) עד שאנחנו לבד אנחנו מותשים ועייפים מכדי לעשות סקס או מכדי ליצור שיחות עומק. כך שרוב השיח זה כמה משפטי חולין וצפייה בטלוויזיה בזמן ארוחת הערב ולישון.. אני מנסה להסביר לו שזה קשה לי. אבל על זה רוב הריבים שלנו. הוא טוען שחשוב לו לארח וחשוב לו לשמור על קשר. ושאני הבעייתית כי אני אנטיפתית ולא מספיק חברותית. ושאני לא נותנצ לו להיות מי שהוא אם חא תמיד מתאים לי לארח. (אנחנו הזוג שמארח 90% מהפעמים. ואני גם זאת שמנקה אחרי כולם.. והוא לפעמים) שלא תבינו. אני אוהבת אותו ומאמינה שגם הוא אותי. יש גם רגעים טובים. אבל מרגישה שדווקא עכשיו כשאני הכי צריכה אותו מץלצידי בקטע תומך ורומנטי הוא בורח. לא יודעת מה לעשות. עייפה ומבואסת סליחה שיצא ארוך..