טפשת הריון איזה סיפורים יש לכן??

סיפור לידה שלי אז כפי שכבר עדכנתי, בשבוע 32 פלוס 4 פתאום היה לי דימום.. רצתי לבית החולים ושם אמרו לי שכנראה אני מטפטפת מיים כבר כמה שעות טובות והדימום היה חלק מהקרומים שנפרמו. בהלם מוחלטט🙄😱 ממה שאומרים לי.. הרופאה מסבירה שבמצב כזה מאשפזים ומנסים למשוך כמה שאפשר.. אמרתי טוב אני אצליח למשוךךך כמה שבועות בטוח ואלד בשבוע 37 מינימום.. (מהר מאוד מבינה שלמשוך כמה שיותר הם התכוונו לימים🙄🤦‍♀️)... הרופאה למחואת הסבירה לי ש48 שעות הקרבות מאוד קרטיות שלא תתפתח לידה ויש להחזיק אצבעות.. במידה ולא מתפתח כלום עוברים ליילוד בשבוע 34 למזלי הגדול הצלחתי לסחוב עד שבוע 34 ללא זיהומים וללא צירים.. יאללה מורידים אותי לחדר לידה.. בשעה 13 מכניסים רק בשעה 17 בערב מתחילים זירוז.. אני מהפחד שהפיטוצין זה הדבר הכי כואב בעולםםםם ביקשתי שהמרדים יהיה לידי למקרה שארצה אפדירול.. אבל לאלוהים תוכניות אחרות... שמים לי פיטוצין ואני רק מחכה שהכאב יתחיל ו..כלוםםםם נאדההה אין צירים ואין כלום.. מפה לשם 4 שקיוץ פיטוצין במשך יומיםםם..😕😲 רק בשקית האחרונה התחילו לי צירים גדולים ויפים וסדירים.. אני שורדת אותם לגבמרי בכאב רב באים לבדוק פתיחה .. רק 2 .. ממשיכה עם כאבים ונשימות באיםצאחרי כמה שעות עדיין 2. הרופאה פתאום נכנסת אני לא מבינה מה קורה🤕 ובאה לבשר את הבשורה: מצטערים אבל אסור לנו להביא להביא לך עוד פיטוצין זה כבר לא בריא בכלל לגוף שלך ומסכן את התינוקת בגוף שלך וחייבים ללכת לקיסרי חירום.. אני מעכלת את מה שאומרים לי, בוכה מלא ובשוק שאיך הגעתי לקיסרי כל כך רציתי לידה רגילה.. הצוות המדהים מאוד הרגיע אותי וגם בעלי המהממם.. נכנסתי תוך 7 דק לניתוח.. הצוות היה מהמם ממש הרגיעו אותי מאוד ולא הרגשתי דבר מהניתוח.. פתחו אותי.. לחצו קצת על הבטן והופפ.. הנסיכה שלייי יצאה במשקל 2165 בשבוע 34 פלוס 1 בבכי חזקק כל כך.. כל החדר ממש היה מאושר שהיא בוכה ונושמת בכוחות עצמה! רופאת הילדים אמרה שהיא בריאה לחלוטין וקבלה ציון 10 באפגר! הראו לי אותה לכמה דקות והוציאו אותה לבעלי.. בינתיים תפרו וכבר קמתי תוך 6 שעות מהמיטה לראות את הנסיכה שליי לגעת בה ולדבר אליה.. ההחלמה לא פשוטה מהניתוח אבל אני כבר קמה והולכת ודואדת לקחת אופטלגין שצריך ואפילו התחלתי לתת לקטנה חלב אם שאוב😍😍😍 זהו מי ששרדה עד לכאן מאחלת לכולכן שתצאו בידיים מלאות.. אני יכולה לתת לכם טיפ שאם חלילה קורה משהן לא מתוכנן תיהיו אופטימיות זה מאוד משפיע על הכל!! אני חושבת שהחזקתי מעמד עד שבוע 34 רק בזכות זה! נשיקותת לולכן😘😘😘

בנות אני חייבת לפרוק אני בשבוע 20 ואני בדכ העצבנית ובעלי סופש אדיש. ברמות שמחרפנות אותי הוא עוזר לי אבל אני מבקשת ממנו לפעמים דברים קטנים כמו לעצור מהעבודה לקנות לי משהו מהתחנת דלק והוא מתעצבן שבשבילי הוא צריך להתאמץ (תמיד בסוף הוא עושה אבל כל דבר סיפור) היום היה לנו ריב ממש גדול והתעצבנתי ממש והיה כד וניפצתי אותו ממש נבהלתי מעצמי שהתנהגתי ככה הרגשתי כמו משוגעת. עד עכשיו אני מבוהלת והתעצבנתי ובכיתי ממש. אני מפחדת שזה יכול לפגוע בתינוקי ואני לא מפסיקה לבכות

מה נסגר אני לא מצליחה לשתות בכלל מהבחילות😩 ולא לוקחת דיקלקטין.. אם יש למישהי פיתרון אחר אני ממש אודה לה בעיה אנחנו חייבות 2 ליטר ביום ומצליחה בקושי חצי ליטר

מגבות לתינוק. טובות?

*סקירת מערכות מוקדמת בבני ציון* קבעתי לשפירא במרפאה הפרטית שלו ועכשיו גיליתי שהוא גם מקבל בבית חולים ומצאתי תור וזה הבדל של יותר מאלף שקל. משהי יודעת על הבדיקה בבית חולים מבחינת מכשור? אפשר לסמוך על זה? אני יודעת ששפירא מעולה אבל חוששת שבבית חולים זה יותר זול בגלל המכשור או דברים אחרים ואז שאולי עדיף בפרטי. עצות בבקשה ותודהה