ציפורניים איזה גיל אפשר להתחיל לגזור ציפורניים?
אמהותאמהות
💬4 תגובות

תגובות (4)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי25 ביולי 2020 בשעה 19:01
ברגע שהציפורן מתנתקת מהעור בערך חודש
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי25 ביולי 2020 בשעה 19:11
הרופא אמר לי בגיל 40 יום..
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי25 ביולי 2020 בשעה 19:25
אין לזה כללים. ברגע שאת רואה שאפשר אי אפשר לפספס את זה. גם התינוק מתחיל לשרוט את עצמו
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי25 ביולי 2020 בשעה 19:34
40 יום אחרי הלידה.

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

סיפור הלידה שלי!! קודם כל אתחיל מיזה שמאוד רציתי לחוות לידה טבעית לחלוטין בלי שום התערבות ובלי אפידורל אחרי שלידה ראשונה שלי הייתה 3 ימים ועם כל ההתערבויות שיש... פרופס, פיטוצין, אפידורל, קטטר, חתך תפרים ועוד... אז הכל התחיל בבוקר יום רביעי שבוע 39+3 לאורך היום כולו היו לי צירים קלים בכל שעה, חצי שעה, הם לא היו סדירים, ולא נראה שמובילים ללידה, לקראת הערב התחזקו הצירים בעוצמתם וכן התדירות עלתה אך עדיין לא היו סדירים בכלל ואז לקראת אחת בלילה הם נהיו כל חמש, או שבע, או עשר דק' כבר הייתי לחוצה לצאת לבית חולים הרגשתי שזה קרוב למרות שלא הייתי בטוחה, כי הצירים עדיין לא היו סדירים כלל, אבל בעלי העייף לא הצליח להתעורר וביקש שנמשוך עוד בבית וטען שאני עדיין רחוקה מהלידה...ואז פתאום העוצמה עלתה ואני כבר לא יכולתי עם הכאב נכנסתי לאמבטיה בבית מלאה במים חמים והחזקתי את הטוש על הגב כל פעם שהיה ציר האמבטיה ממש הקלה את הכאב, בשלב הזה בעלי כבר התעורר, ופתאום הרגשתי בתוך האמבטיה שמשהו יוצא ממני צעקתי לבעלי: יש לי ירידת מים אבל לא הייתי בטוחה כי זה היה בתוך המים של האמבטיה ולא יכולתי לבדוק, ואז מהר יצאתי וראיתי שאני ממשיכה לנזול וכמויות של מים יוצאים ממני, יצאנו לבית חולים כשהגענו התקבלנו במיון נכנסתי לשירותים בום אני רואה שהפקק הרירי השתחרר מלווה בדם, בדיקת פתיחה ו3.5 ס"מ 80 אחוז מחיקה, הצירים היו כאבי תופת כבר התחלתי להתחנן לאפידורל בינתיים פתחו ווריד חיברו למוניטור ואז הציעה האחות שנבדוק עוד פעם פתיחה ולפי זה נחליט כן או לא אפידורל בודקים שוב, 4.5 פתיחה צוואר מחוק לגמרי יאלה לחדר לידה והחלטנו לנסות בלי אפידורל בינתיים... אמא שלי כבר הגיעה נכנסנו ביחד למקלחת כשהיא מזרימה עלי מים חמים ואז הייתה הפסקה גדולה פתאום בין ציר לציר וממש התרפיתי באמבטיה אפילו הצלחתי לצחקק עם אמא שלי על הלידה הקרובה ופתאום אני צורחת להם הצילו אני יולדת הרגשתי כובד עצום בין הרגליים ושאני לא יכולה לשבת או לעמוד, המיילדות הלכו בינתיים מהחדר וצרחנו להם שיחזרו מהר, הם רצות אלי גוררות אותי למיטה בודקות פתיחה ויאלה מלאה, הייתי בשוק... מתחילים ללחוץ היה קשה מאוד אבל לאחר 3 צירים כואבים של לחיצות וצרחות לשמיים תוך כדי שאני מחזיקה את אמא שלי בעוצמה מטורפת והמיילדות החליטו שאין מנוס מחתך יזום שהיה כאבי מוות צרחתי את נשמתי לאלוקים והקטנה הייתה בחוץ... 3.250 של אהבה... אבל הדרמה לא נגמרה ברגע שהתינוקת יצאה אמא שלי התמוטטה ונפלה מעולפת על הרצפה...בנוסף בו זמנית התינוקת לא הגיבה בכלל כשיצאה, ואני המשכתי לדמם ולצרוח שכואב לי למות.. הזירה הייתה קשה מלא צוות נכנס חלק טיפלו באמא שלי וניסו לעורר אותה, חלק בתינוקת וחלק בי, בעלי לא ידע איפה לשים את עצמו מעוצמת הדרמה... חח ובזה זה לא נגמר לאחר שנכנסתי להתקלח בחדר לידה כי זה מה שהמיילדות הציעו לי... כשסיימתי פתאום איבדתי הכרה וההתעלפתי להם כמה פעמים כל רגע ניסו להחזיר אותי ואני שוב מתעלפת... כנראה מעוצמת החוויה שהגוף עבר... בקיצור זאת הלידה שלי, אז נכון בסוף חוויתי אותה טבעית לגמרי כמו שרציתי אבל במבט לאחור לידה הבאה רק אפידורל!!! במיוחד למי שיולדת עם תפרים כמוני, ועוד דבר חשוב: אני ילדתי בלי צירים סדירים כלל אז תקשיבו תמיד לגוף ואל תיצמדו לספר שצריך תמיד צירים סדירים כדי שתתפתח לידה... ואמבטיה חמה זה קסם לצירים אי אפשר להבין עד שלא חווים... וכמובן הכל שווה את האוצר שמקבלים אח"כ ביד זה אושר אינסופי ומפצה על כל סבל שעוברים!! אנחנו חזקות מהכל!!
הריון ולידההריון ולידה
💬8 תגובות👍1 לייקים