אני מרגישה שאני הולכת לאבד את שפיות דעתיי אין לי כוחות יותר. כבר 3 ימים שאני לא ישנה לא בלילה ואולי שעה ביום. נמאס לי לראות את בעלי ישן ולא מזיז לו שהיא בוכה לי כל הלילה ושהוא אומר לי תביאי אותה ולכי לישון אז הוא שם אותה בעגלה ומתפנה לעיסוקים שלו והיא ממשיכה לבכות ולבכות.. תמיד ידעתי שזה יהיה קשה אחרי הלידה במיוחד בגלל שאמא שלי לא תהיה פה כדי לעזור לי היא נפטרה לפני 3 שנים ואין יום שאני ךא חושבת עלייה. כן יש לי דיכאון אחרי לידה ואין לי איך לקבל טיפול כי בעלי אומר שזה יעבור ואבא שלי חוץ מלצעוק עליי להתאפס על עצמי לא עושה כלום, אחיות שלי מנסות לתמוך אבל מצד שני אומרות שזה יעבור. אני לא מצליחה להתמודד יותר. מרגישה שעשיתי טעות להביא ילדה בגיל 21 שאין לי כלים להתמודד עם שום דבר שגם ככה אני יודעת שקשה לי לקחת אחריות, שאם קצת קשה לי אז אני מוותרת. והיא בוכה וכןאב לי תמיד הייתי רגישה. נגמרו לי הכוחות.. מצטערת הייתי חייבת לפרוק...