אחרי לידה אחרי לידה חודשיים ואין לי כח לבעלי כל-כך האם זה נורמלי ורגיל? חשבתי שאחרי הטבילה יהיה כיף וקצת היתאכזבתי ויש דיכאון קל ואין לי כח לכלום
הריון ולידההריון ולידה
💬6 תגובות

תגובות (6)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי20 ביולי 2020 בשעה 23:15
.
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי21 ביולי 2020 בשעה 00:10
לגיטימי. במיוחד אם את מניקה
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי21 ביולי 2020 בשעה 00:53
גם חצי שנה אחרי לא היה לי כוח😂
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי21 ביולי 2020 בשעה 00:54
זה בסדר ולגיטימי.. העייפות לעיתים גוברת על התחושות האחרות

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

יכול להיות שהילד שלי לא יקשר אליי? שאלה מוזרה מאוד. הילד שלי בן 3 וחצי חודשים, לצערי ההנקה לא הצליחה לי ונלחמתי עליה בשיניים. בנוסף לכך אנחנו גרים אצל ההורים. בעלי כרגע לא עובד מבחירה והוא איתי בבית. כלומר אנחנו חולקים בנטל טוטאלית בגידול הילד ובא איתי לכל בדיקה, וכמובן שבבית של ההורים יש את אמא שלי שהיא ממש הורה שלישי לכל דבר, מאכילה מקלחת והכל. וגם אחותי שעוזרת מדי פעם. בקיצור יש לי מלא מלא עזרה. וזה כיף וחלומי ומקל עליי מאוד את ההתאקלמות של חוויית האמהות. אני מרגישה שאני אמא מאוד חמה ואוהבת לקטן שלי ומשתדלת לחבק ולעטוף אותו בכל הזדמנות ולתת לו את כל החום האמהי שבעולם, אבל יחד עם זאת בגלל שאין לי איזה "בלעדיות" או טוטאליות עם הילד אני חושבת.. למה שיהיה לו קשר בלעדי איתי כאמא שלו? אולי הוא ירגיש איזה ריחוק מכך שהטיפול וההאכלה בו מתחלק בין הרבה אנשים? רואה את חברות שלי שמניקות והבעלים בעבודה רוב היום, הילדיםש שלהם ממש קשורים אליהם בגלל הטוטאליות והאינטנסיביות של הקשר שלהם. אני ממש מאבדת את הבטחון שלי כאמא מיום ליום, שלא התנסיתי באמהות ב100% כי מה ההבדל ביני לבין בעלי או אמא שלי שחולקים את הטיפול בילד שווה בשווה? סליחה על החפירה ומקווה שהסברתי את עצמי נכון
אמהותאמהות
💬6 תגובות