עבודה טרימסטר אחרון פריקה!! אני נמצאת בעמדת הנהלה זוטרה, יש לי מחלקה וצוות מתחתי ומנהלת החברה מעליי. אני שבוע 31. מאז הקורונה הכל השתנה! השכר שלי ירד, השכר של העובדים שלי נחתך. השעות של כולנו עלו ללא הגבלה והחברה במוד הישרדותי - בעיקר יוצר הרבה בלאגן וחוסר וודאות. העבודה מהבית טשטשה את הגבולות בין שני העולמות ובעיקר מקשה על הצבת גבולות ברורים. ולמרות שחזרנו למשרד, עדיין יש ציפייה לעבוד גם מהבית. אני לא רוצה להתבכיין על עבודה בימים שלרבים וטובים ממני אין! אבל אני עוד שנייה מתפרקת לרסיסים 😪 אני צריכה הקשבה ופרופורציה! יוצא שאני עובדת מעל 12 שעות ביום, כל יום (שבוע 31 כבר אמרתי?), אף פעם לא מספיקה את כל העבודה ומקבלת נזיפות ומבטים עקומים למחרת כי לא הכל סגור. כשאני אומרת שאני לא מספיקה אז גם מעקמת לי את האף המנהלת ומנסה "ליישר" אותי בחזרה ברגשות אשם שמצליחים לפגוע בי. ברור לי למה העבודה עלתה כמו גם הלחץ (כל לקוח משלם בימינו זה עולם וחסד). ברור לי שהיא גם צריכה שכל יום אני אספיק ה-כ-ל מהחשש שאני פשוט אתקשר איזה יום שאני בדרך לבית חולים וזהו, משם אני כבר לא אתפקד לה. אני עייפה כרונית, הטפשת הריון פוגעת לי בביצועים גם היא, לא ישנה טוב בלילות, כל כך עסוקה במהלך היום שאני לא מספיקה לאכול עד 20-21 בלילה ביום רגיל, מה שבעבר היה בסדר, היום גומר אותי! גם כשאני כבר מביאה איתי אוכל, אני לא מספיקה. להתלונן? אין לי למי. יש לי לוז "גמיש" שזה במילים אחרות, תעבדי תעבדי תעבדי ואין דבר כזה שעה הפסקה, מקסימום שעה הפוגה ולסיים את היום עבודה שעה אחרי, כי העבודה לא הולכת לשום מקום וזה שאת לא מספיקה זה לא בסדר ולכי תתווכחי בלי להרגיש כמו ילדה בכיינית. גם אין למי להעביר, כל מי שמתחתיי מרוויח שעתי וסוכם איתם ששעות כאלה הן "מחוץ לשעות העבודה". אם הם מרימים טלפון ללקוח, זה בהתנדבות. הם עושים אבל באמת שאני לא רוצה לבקש. אני העובדת הכי יקרה בחברה ולכן העומס נופל עליי ובמקום לעזור ולתמוך, מרגישה שנלחמים איתי בכל פינה וממש אומרים לי - תגידי תודה שבכלל יש לך עבודה. הקלף חסינות שיש לי לא משפיע יותר מדי על ההתנהגות שלי, במקום לריב בחזרה ולהציב גבולות, אני מבינה מכילה, מקבלת, סופגת ורק רוצה להגיע ללידה ולתקופה של אחרי. לא בא לי ריבים ועצבים, הורמונלית אני לא עומדת בזה. יש יותר מדי הגיון בדברים, גם אם אני הנפגעת הראשית. בפאסיב אגרסיב מוחלט, אני כבר מפנטזת איך אני "מחזירה להם" ומתפטרת בגין מפוטר לטובת גידול ילד (ופתיחת עסק עצמאי) תם טקס המרמור. אם מישהי קראה עד כה- וואו ותודה! הייתי כל הערב עם בעלי במיון והרגשות אשם על כמות העבודה שהשארתי ללא מענה - אוכל אותי 😟 מה אני אגיד מחר? איך אני אתמודד עם הכפל מטלות?? קורונה
💬4 תגובות

תגובות (4)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי20 ביולי 2020 בשעה 20:04
היי יקרה קדם כל זה טוב שפרקת את זה וסיפרת דבר שני הבריאות של העובר שלך ושלך יותר חשובב מהעבודה!!!!! אני נמשל גם כל הזמן פחדתי שאני יאכזב מישהו בעבודה ועבדתי כמו חמור עד שאמרתי לעצמי אני מורידה הילוך ועושה מה שאני יכולה ונחה זה ממש חוצפה ההתנהגות הזאת כלפיך
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי20 ביולי 2020 בשעה 20:18
תעשי ממש מה שאת יכולה , במיוחד אם את לא מתכוונת לחזור נשאר לך כמה שבועות בודדים אם הם לא מבינים זה כבר ממש בעיה שלהם והייתי מציעה לך להציד להם תאריך שאת יוצאת לחופשה כל חשבון ימי מחלה לפני הלידה לנוח קצת
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי20 ביולי 2020 בשעה 20:24
הלוואי היה נשאר לי ימי מחלה, הורידו לי את מה שצברתי השנה על בידוד (למרות שעבדתי מהבית).בשיא הרצינות, קורונה 🤯
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי20 ביולי 2020 בשעה 20:47
קודם כל בריאותתתת ושכל השאר יחכו!!! לא יקרה להם כלום

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

פרסום הנס!! לפני שנה וכמה חודשים עברתי את הנורא מכל.. לידה מוקדמת עם התינוק שלי בהריון ראשון. ירידת מים מפתיעה ופתאום הכל נגמר. הכאב, הקושי והריקנות בלב זאת תחושה שאי אפשר להעביר. את מנסה להבין למה דווקא את, למה לך זה קרה.. לפני רגע הרגשתי אותו דיברתי אליו היה לי חיים בבטן.. היה לי קשה להמשיך הלאה רציתי רק את התינוק שלי. אני מאמינה בה׳ יתברך ובזכות האמונה הצלחתי להתחיל להתרומם הבנתי שנסתרות הן דרכי האל שהתינוק הזה הוא התיקון שלי בעולם והוא המלאך השומר שלנו. ביקשתי מהקב״ה יום ולילה שהרגישו לי כמו נצח תרופה לכאב בזעקה בתפילה בבכי ודמעות. יום אחד שמעתי על הסגולה של רחל אימנו ורבי מתיא בן חרש ואמרתי אני מנסה, להפסיד אני לא אפסיד. ביצעתי את הסגולות ביקשתי בבכי ותחתונים שאזכה לשאת ילד וללדת בידיים מלאות מתוך בריאות שמחה ונחת ובזכות ובעזרת השם יתברך בנר השמיני של חנוכה נושעתי. אז עברתי הריון בסיכון אז עברתי שמירה מלאה ואי אפשר להגיד שלא פחדתי אבל כל פעם מילאתי את עצמי באמונה. אני מודה לקב״ה יום יום שלא השיבני ריקם והושיע אותי. אולי את צריכה לשמוע את זה כרגע אם את מרגישה שאת נמצאת בחושך ובצומת דרכים, בכאב ובקושי תדעי שמתוך הקושי והצרה צומחת הישועה אני מאחלת לך בעזרת השם עוד השנה להיפקד עם הריון קל ותקין ובידיים מלאות ושהקב״ה יענה לתפילתך במהרה 🤍
💬8 תגובות❤️5 אהבה👍1 לייקים