בכתה ולא הבנתי למה בת 4 חודשים לא בכיינית בכלל, בכלל! בלי גזים, התחילה פתאום לבכות בצרחות ולא הבנתי מה קורה ולמה ומה מפריע לה. חריג מאד. מה לדעתכן זה יכול היה להיות? יכול להיות שכואבת נגיד הבטן בלי סיבה או משהו? כאב לי הלב שלא ידעתי בכלל שום כיוון למה בכתה
💬3 תגובות

תגובות (3)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי20 ביולי 2020 בשעה 18:03
תבדקי את כל הגוף שלה, תראי ששערה לא נתפסה על הרגל/ יד, אם שללת משהו חיצוני, יכול להיות כאב בטן פתאומי אם היא נרגעה אחרי זמן סביר לא הייתי דואגת..
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי20 ביולי 2020 בשעה 18:23
מה שלולו אמרה ואוסיף. גיל 4 חודשים (הנורא) הוא גיל התפתחות מאוד מסיבית בעבורם הם פתאום בוואת אחת רואים ברור וטוב יותר, מריחים ומזהים טוב יותר ולכן חרדת הזר פתאום נוצרת וגם חרדת הנטישה .. אני זוכרת שעם הבכור היינו עושים בהרדמה חושך בכל הבית כדי שירדם , עשה לי שביתת הנקה .. היה בודק את גבולות הווליום שלו ופתאום מתחיל לצרוח ולהקרע מצחוק ... בקיצור, עוד תהליך התפתחותי מטורףףף
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי20 ביולי 2020 בשעה 19:59
ואולי אולי מתחילה עם שיניים

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

השקעתי בתגובה להריונית ואמא לילד בן 3 ואז הנושא נמחק🤦 מפרסמת בכל זאת, אולי אמא אנונימית תראה: אני גם הכנסתי ילד עכשיו בפעם הראשונה. אספתי אותו ב12 אתמול והיום למרות שהמסגרת מתנהלת כבר עד סוף היום. היום בסך הכל היום הרביעי, והוא לא יודע מה זה להיפרד ממך, זה הכי טבעי בעולם שיבכה בפרידה. כשאני נפרדת אני מפקידה את הילד אצל אחת הגננות. אי אפשר סתם ללכת. הגננת צריכה לנחם אותו באותו רגע ולא לאפשר לו לרוץ אחרייך. הפרידה חייבת להיות קצרה, לא למשוך אותה. זה קשה לכולם. גם הבן שלי עדיין בוכה בפרידות, ואני יוצאת מהגן ועדיין שומעת אותו בוכה מהחלון. אבל אני מסתכלת על הזמן שאני אוספת אותו בצהריים: ביום הראשון הוא פרץ בבכי היסטרי. ביום השני בכה טיפה. ביום השלישי הוא היה מאושר, וגם היום. וזה אומר לי מה עבר עליו במהלך היום. וגם, ביום הראשון הוא היה עצוב בבית (אחרי הגן)לאורך זמן ארוך. בימים שאחרי כך הוא היה שמח בבית. זה הסתגלות...לאט לאט. את חייבת להאמין שאת משאירה אותו במקום טוב שהוא יאהב בטירוף. גם הגדולים שלי התקשו בפרידות, אבל כשאת רואה ילד שרץ אל הגן, עוקף אותך, ורץ קדימה, וכשאת באה לאסוף הוא אומר לך למה באת, רציתי עוד.... את מבינה שהוא נמצא במקום שהוא אוהב, אפילו אם הוא מתקשה בפרידה. לגבי הגמילה זה גם יכול להיות מאוד מאתגר. הגן גם יעזור הזה, שהוא רואה ילדים הולכים לשירותים, ולא יהיה לו נעים להרטיב את עצמו. אל תשאלי אם יש לו, פשוט להציע לו ללכת לשירותים כל כמה זמן. אם הוא מפספס אז שיוריד בגדים לבד, זה גם ילמד אותו עצמאות ויעזור לך להתבאס פחות עם ההריון. לי יש שואב שוטף וכל שלולית מתייבשת ברגע, זה גם מאוד עוזר.
💬3 תגובות