בצקות היי בנות... שבוע 20 +4 וסובלת מבצקות נוראיות ברגליים. נפיחויות וכאב לא נורמאלים מה עזר לכן??

שבוע 28+6, זה הכי שטחי בעולם אני יודעת אבל אני מתוסכלת! חח החנויות סגורות כבר חודשיים ואין לי בגדים לחורף (כמובן ששום דבר משנה שעברה לא רלוונטי כולל מעיל). אני אחרי כמה הזמנות מאכזבות משיין (בייחוד שאני לא באמת יודעת מה המידה שלי עכשיו ואיך זה יושב עד שזה מגיע וגם האיכות לא תמיד להיט, בלשון המעטה). מה יהיה? מתי יפתחו את מרכזי הקניות? 😭

למה דיקלקטין כל-כך מרדים?

באיזה שבוע יצא לכן הסימני מתיחה? והאם השמן באמת מונע סימני מתיחה?

אז עשיתי בדיקה בבוקר .... ויש לי קורונה !!! שבוע 18 פלוס 5 . מי היה לה קורונה בהיריון והכל עבר בשלום עם העובר והירחון ? קצת מילות עידוד 😚😫

*סיפור הלידה שלי* אז אחרי התאוששות של כמעט שבועיים החלטתי שהגיע הזמן לשתף אתכן בסיפור הלידה שלי. הגעתי לשבוע 40 והלכתי עם אמא שלי לקופת חולים לעשות מוניטור .. האחיות תוך כדי המוניטור אומרות לי תאכלי משהו הן מביאות לי כוסות מים לשתות.. הרגשתי שמשהו לא בסדר.. אחרי המוניטור נכנסת לרופא שאומר לי יש האטות בדופק תסעי לבית חולים.. אני מבקשת את המוניטור והגאון מכבצץ וזורק לפח ואומר לי בבית חולים יעשו לך חדש.. אני בפיניקה מחייגת לבעלי ואומרת לו צריך לסוע בית חולים.. מגיעים למיון.. עושים לי מוניטור והצוות אומר לי המוניטור תקין פתיחה 1 מחיקה 70. הערכת משקל 3800.. לכי הביתה תחזרי עוד יומיים. ב40+2 מגיעה שוב לבית חולים אין שינוי בפתיחה אבל מחיקה 80.. עושים לי מוניטור ואומרים לי הרופא נכנס לניתוח לכי תעשי סיבוב נתקשר אליך שהמכתב שחרור יהיה מוכן.. אנחנו מחכים ואז מקבלים שיחה לעלות .. המוניטור שלך לא תקין יש האטות בדופק הרופא מבקש לעשות עוד אחד.. עושה עוד אחד וגם הוא לא תקין.. הם אומרים לי שעל סמך המוניטורים, שבוע ההריון והערכת המשקל ממליצים לעשות זירוז בלון.. הם אומרים לי זה סיכון שאת לוקחת על עצמך במידה ואת מסרבת .. אני שוב בהיסטריה לא רוצה לעשות זירוז .. מבקשת קצת זמן לחשוב.. בכי היסטריה, שיחות עם כל העולם על מה עושים..ובסוף בעלי מבקש ממני שלא ניקח סיכון ונלך על זה.. אז בשעה 16:00 עולים חזרה ומנסים לחבר אותי לבלון 3 פעמים !! מרוב שהייתי בהיסטריה וחרדה נכנסתי להתקף וכל הגוף שלי רעד.. כך שרק בפעם ה3 רופא אחר הצליח להכניס לי את הבלון.. הרופאים אומרים לי שצריך להיות עם זה 24 שעות ואם זה לא יוצא לבד צריך להיות עם זה עוד 12 שעות.. השעות הראשונות של הבלון סיוט כאבי מחזור סופר חזקים .. מרוב שהייתי באפיסת כוחות מהיום הזה נרדמתי תוך שנייה. בבוקר התעוררתי כמו חדשה כבר אין כאבים אפשר ללכת זה קצת מציק ברגל (כי מדביקים את זה) אבל נסבל. בערב עושים לי בדיקה אין שינוי הבלון לא נפל צריך להיות איתו עוד 12 שעות. אני שוב נכנסת לסרטים מה יהיה אם ב12 שעות זה לא יצא. זה אומר שצריך לנתק ולעשות שוב אין מצב שאני עוברת שוב את הכאב הזה.. לילה של בכי וסרטים אין סופיים שרצים לי בראש.. הרי לא ככה דמיינתי שתהיה החוויה שלי.. מתפללת כל הלילה שהבלון יפול.. בשעה 04:00 בבוקר מגיעה אלי הרופאה בודקת ואומרת לי יופי ! יצא הבלון את בפתיחה 3 וחצי נעביר אותך לחדר לידה! בשניות הבכי הפך לשימחה אני מחייגת לבעלי לבוא כי מעבירים אותי.. כולי בהתרגשות ואושר.. תוך רבע שעה בעלי בבית חולים שנינו מתרגשים ומאושרים. בשעה 06:00 מורידים אותי לחדר לידה. מוניטור, מקלחת,חוקן החלפת משמרות במחלקה וב7 מתחילים.. ממששים לי את הבטן .. הוא גדול !! הפתיחה התקדמה לאט לאט, ובסוף שמים לי פיטוצין.. התחילו לי הכאבים צירים. התחברתי לטנס של חברת צירים שעזר לי עד פתיחה 6. בפתיחה 6 ראיתי כוכבים וביקשתי אפידורל . בשניות זה השפיע ומכאבי תופת הרגשתי בעננים. רגל שמאל שלי היתה רדומה לגמרי .. מחייגת לאמא שלי שאנחנו מתקדמים עם פתיחה ושתגיע ב17:00 כבר הגעתי לפתיחה 9. סביב 18:00 מתחילים את הלידה..תלחצי.. תלחצי.. שוב האטות בדופק.. את חייבת ללחוץ עכשיו.. פתאום החדר מתמלא רופאים מוציאים את אמא שלי ובעלי.. את חייבת ללחוץ עכשיו יש האטות בדופק.. לוחצת ולוחצת מרגישה שגוזרים אותי.. את חייבת ללחוץ לפני שתגיעי לניתוח.. ובסוף מוציאים אותו בוואקום. זה היה שניות והוא היה בחוץ .. לא שומעת בכי צורחת לכולם למה הוא לא בוכה..ופתאום שומעת בכי..שמים אותו עלי ואני לא מאמינה שזהו .. זה מאחורי.. אני שואלת מה השעה עונים לי 18:40 . זה לפני השקיעה הברית תהיה בחמישי ולא בערב חג !! מאושרת ברמות, לא מאמינה שהאפרוח הזה שלי.. יצא ממני .. 9 חודשים שאנחנו מחכים לך.. ופתאום הוא פה !!! מעבירים אותי לחדר וההשפעה של האפידורל מתחילה לרדת.. הכאבים של התפרים מורגשים אני לא יודעת מה יותר כואב התפרים או הבלון שעשו לי.. מחכה שיביאו לי את הנסיך לחדר.. אני עדיין לא מעכלת שזה שלי.. מקצרת ומספרת לכן שהשאירו איתי באישפוז עוד כמה ימים כי לא הרגשתי טוב ומשהו בבדיקות שלי לא היו תקינות.. ברוך הכל שישחררו אותי הביתה אחרי 5 ימים מהלידה.. 5 ימים שלא ראיתי אור יום.. ונוסיף עוד 3 ימים עם הבלון.. אנחנו בבית סוף סוף.. מודה לה' על הכל. הריון, לידה כל זה לא מובן מאליו. גם אם זו היתה חוויה לא קלה ולא כמו שדמיינתי הכל מתגמד ברגע שהוא ביידים שלי.. איתי בבית.. מאחלת לכולכן המשך הריון תקין ולידה קלה בעזרת ה'!!! תחשבו טוב ואל תהיו בפניקה כמו שאני הייתי.. הסטרסט הזה לא טוב לגוף רק עכשיו שאני בבית אני מבינה את זה. כי הייתי בלחץ נפשי שלא ישחררו אותי.. לא ידעתי מה יהיה עם הזוהר, והברית ורק שיצאתי החוצה וראיתי אור ונשמתי אוויר הכל נרגע. אני לא נתתי לבעלי לישון איתי בבית חולים כי הוא היה בריצות וסידורים אבל ב3 ימים האחרונים כבר נפשית לא הייתי מסוגלת וביקשתי ששאר איתי. אל תעשו את הטעות הזו אם הבעל יכול להישאר איתכן ולקחת חופש מהעבודה שיעשה את זה.. זה מחזק.. רק בימים האלו שהוא היה איתי גם בלילה התחלתי להירגע.. זה לא יעזור כמה אמא, משפחה וחברות יבואו כשהבעל איתכן זה אחרת. מחזקת את כולכן אנחנו אלופות שאנחנו עוברות את זה ❤️