בעל שבקושי עוזר עם הילדה היי בנות אני רוצה לדעת אם אני מגזימה - בעלי מאז החתונה ואפילו לפני מאוד ניגן לי על זה שהוא רוצה ילד . אני לעומת זאת מאוד לט הייתי מוכנה (בת 20) וחיכינו שנה מהחתונה. נכנסתי להריון ב״ה והבאתי ילדה נפלאה לעולם. עברו שלושה חודשים מאז הלידה והבחור לא עושה איתה כלום. הוא פשוט לא מוכן להיות אבא רואים את זה. כשהיא בוכה בלילות הוא מתלונן ומתנשף זז מצד לצד כאילו מישהו עושה לו בכוונה. הוא לא מקלח לא מחליף חיתול לא מלביש לפעמים כשאני לא מצליחה להרגיע אותה הוא לוקח אותה כדי שתירגע. לאחרונה ביקשתי ממנו לעזור לי יותר לפחות שאני אוכלת שייקח אותה כדי שאוכל לאכול (פעם גם כת זה הוא לא היה עושה) ממש צורם לי שזה ככה. הוא כאילו חי בבועה שהכל בסדר וזה נורמלי להיות ככה כי ככה אבא שלו היה. נכון שידעתי עם מי אני מתחתנת אבל הוא ידע מאז ומעולם שהפחד שלי זה שאני אעשה הכל בבית והבעל שלי לא יעזור לי בכלום. אני משתדלת לא להפריע לו כשחוזר מהעבודה אהל גם בשישי שבת הוא לא עושה כלום כדי לעזור ל. השבת לא הצלחתי אפילו להתקלח לשבת. באתי אליו השבת אמרתי לו אולי תחליף לה טיטול בהתחלה אמר שלא רוצה כי נגעל כי זו בת ולא נעים לו אז אמרתי ואם זה היה בן ואז הוא אמא לא בכללי זה מגעיל אותי זה דברים שהאמא עודה. לא לחצתי עליו אהל סיכמתי את השיחה בזה שאשמח לראות אותו עושה איתה דברים זה מחמם לי את הלב והכל ואפילו על מקלחת הוא אמר לי נראה. אחרי זה הבאתי לו בגד אמרתי לו תלביש אותה וגם זה אמר לי שהוא לא רוצה. מרגיש לי כאילו זה מובן מאליו שאעשה את הכל. אפילו להרדים אותה הוא לא יודע איך. בהתחלה כשדיברנו על ילד נוסף אני ישר אמרתי צמודים ברור צמודים מאוד חשוב לי ובכללי היה לי הריון טוב אז אין לי בעיה ים זה. אהל עכשיו כשאני חושבת על זה לא באלי שום ילד ממנו עוד. אמרתי לעצמי שמחר אני מתקשרת לרב לקבל היתר מניעה והולכת לעשות התקן גם מבלי לשאול או לעדכן אותו כי נמאס לי אני מגזימה?