קארמה גירסת חמתי תמיד האמנתי שה נותן את שכרו כבר בעולם הזה! אז הנה לכם.. חמתי.. שדברה 24/7 על זה שהיא רוצה נכד, שתצא לפנסיה כשיבוא, שתפנק אותו , שהיא מתכוננת בלע בלע בלע בלע.. הגיע הרגע .. רוב ההריון לא התעניינה במיוחד. חודש תשיעי אני עושה הכל לבד, סופגת ממנה פרצופים הערות.. מגיע הרגע.. ילדתי.. קודם לא טוב לה שילדתי ביום שישי כי הברית בשבת. אחר כך לא נראה לה שיום של הפדיון כי זה תאריך הטיסה לחול. אני מתאשפזת בחודש הראשון של התינוקי שלי, היא לא עוזרת לבעלי בכלום .. עושה טובה שבאה אליו כשהוא מתמודד עם תינוק שרק נולד ואני רחוקה מהם. אבל קארמה באה בחזרה ולא מאכזבת.. כשחזרה מחול נכנסה לבידוד שבועיים, אחר כך שבוע שבועיים והתחיל סגר. אחרי הסגר הייתה באה לסמן וי וללכת.. עשתה טובה שראתה את הנכד שלה וגם כשראתה הכל תמיד צריך להיות בשבילה.. להגיע עם תינוק לבית שלה, במקום שתצא.. עזבו שלא יצאה לפנסיה מה שבאמת ידעתי שיקרה.. בעלי לא ראה את ההולך לבוא אבל קיבל הכול בפרצוף. לא שמרה על הילד דקה מחייה. ואז נגמרה לי החופשת לידה.. אני עושה שמניות באויר כדי להצליח לחזור לשגרה מסויימת, קמה בלילות, נסיעות לעבודה של שעות טובות, פקקים.. חוזרת סמרטוט לבית. והנסיכה באה מבלי להודיע, אני חצי מעולפת והיא לא שמה עלי. מבקשת מבעלי שיעיר.. שאם לפחות לא מסייעת לי ולא רואה אותי ממטר שתודיע לפני שהיא באה.. ואז היא נעלבת. באה רק מתי שבעלי נמצא.. וגם אז לחצי שעה ובורחת. לא 'ואלת אותו אם הוא רעב צמא עייף.. כלום. באה נהנת מהנכס ואת הכוס מים שלה נותנת לבן שלה להרים.. מפה לשם שברה את היד חודשיים עם גבס והחלטתי שלא לעזור לה בכלום. לפנות את השולחן ושהיה לה בהצלחה. ואני הכי לא כזאת. אבל מבינה שיש לי עסק איתה.. כל כך חבל שזאת החמה שנפלתי עליה.. שאכפת לה רק מעצמה ואן חום ושיתוף כמו במשפחה נארמלית. אבל תודה על מה שיש .. משתדלת להסתכל על הדברים הטובים שיש לי ..