הריון ראשון שבוע 10+1 מרגישה בהזיה! קודם כל משבוע 6 כבר לא מצליחה להכניס את הבטן, היא נפוחה כל הזמן. מצליחה איכשהו להתמודד עם הבחילות אבל הבטן כואבת, הכיבה מתהפכת לי, מרגישה שאני לא מתרוקנת כמו שצריך (יצאות פעם ביומיים וגם זה בקושי). לוקחת ברזל על בסיס טבעי מחנות טבע כדי לא לפגוע במערכל העיקול אבל עדיין משהו עובר לי על הכיבה. כאבי גב תחתון כאילו אני בחודש שמיני כבר. השיער שלי איבד את זה טוטאלית, נשירה, יובש, שוונצים, קיצר כמו חתול מרוט. הטעמים בפה זה תופעת טבע, לא משנה מה אני אוכלת יש לי טעם חמוץ בפה. אוכל שוקלד - חמוץ, אוכלת ירקות - חמוץ, אוכלת ארוחת צהריים חמה ומבושלת - חמוץ. האם יש פתרונות לכל דבר? משהי מרגישה כמוני? זה נורמאלי?
הריון ולידההריון ולידה
💬4 תגובות

תגובות (4)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי17 ביולי 2020 בשעה 06:21
נורמלי ביותר .. תופעות שליש ראשון של היריון
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי17 ביולי 2020 בשעה 06:23
זה שאת לא מצליחה להכניס את הבטן, שיש כאבים ושהטעמים משתנים זה הגיוני ❤ זה השליש הראשון וכל ההורמונים 😮
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי17 ביולי 2020 בשעה 06:53
זה מוכר וידוע בשליש הראשון של ההריון, תתנחמי בזה שאוטוטו זה יעבור ותרגישי הרבה יותר טוב. הבטן נפוחה בגלל ההורמונים, אל תשכחי שהגוף של עובר הרבה שינויים עכשיו. תנסי (כמה שאפשר) כן לאכול ירקות פירות, מאכלים שיש להם סיבים תזונתיים, דגנים מלאים, יכולה שזיפים מיובשים, שמן זית וכמובן הכי חשוב לשתות הרבה מים. שיעבור בקלות🙏
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי17 ביולי 2020 בשעה 10:31
נשירה בהריון זה לא תקין . לפי דעתי תחליפי ברזל

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

סיפור הלידה שלי ❤ ילדתי אתמול 2 בנים מתוקים ויפים והכי חשוב בריאים. ועכשיו שכולם הלכו הביתה. ואני במיטה מוכנה לשינה מצאתי כמה דקות לספר לכן איך הכל נגמר. אבל קודם איך הכל התחיל... בשבוע שבע באולטרסאונד הראשון הטכנאית אמרה שהיא רואה ששני שקים. ואני ישר פרצתי בבכי של התרגשות. ההריון עבר בקלות יחסית. אם לא נחשיב את הבחילות, הצרבות, הכבדות, והמחנק. כי בכל זאת מדובר בשניים. אחרי סקירה ראשונה התברר לנו שמדובר בשני בנים ובעלי התעלף מהתרגשות. לקראת שבוע 34 ראו שהם עכוזים ונקבע לי ניתוח לשבוע 38. בשבוע 36 ויומיים נקבע לי תור לאולטרסאונד שגרתי. הטכנאית בק. חולים אמרה שתינוק A עלה יפה במשקל. אבל תינוק B בקושי עלה 200 גרם במהלך השלושה שבועות האחרונים. גם הזרימת דם שלו מחבל הטבור לא היתה טובה. זה ניראה שהוא לוקח את רוב הדם למוח ופחות מוביל אותו לשאר הגוף כדי לשמור על האיבר הכי חשוב. היא הסבירה לי. ושלחה אותי לבית חולים לבדוק מולם מה עושים. נסעתי הביתה, והתארגנתי ליציאה. בינתיים בעלי הגיעה מהעבודה ונסענו לבית חולים. שם ישר שלחו אותנו לאולטרסאונד שאישר את הבדיקה בק. חולים. הרופא שנכנסו אליו הסביר שאין טעם שישארו בפנים. שבוע 36 לתאומים זה מעולה ולא לוקחים סיכונים. את יולדת היום. התחלתי צום, ואחרי שש שעות המתנה בחדר צדדי נכנסתי לקיסרי. ככה במהירות. נשיקה וחיבוק אחרון לבעל ואני בפנים. המרדים השיב אותי על מיטה. בהתחלה הזריקו לי חומר מרדים ורק אחר כך את ההרדמה עצמה. כמו הפידורל גם היא בגב, ומרדימה חצי גוף. אחרי ההרדמה שלא כאבה כמו שדמיינתי, השכיבו אותי על המיטה לאט לאט הרגשתי איך חלק הגוף התחתון שלי נרדם ואני לא יכולה להזיז את הבטן והרגליים. וזהו הניתוח התחיל. בעלי נכנס לעמוד לידי, ואני התחלתי לבכות מפחד ומהתרגשות ומדאגה. הכל ביחד. אחרי 10 דקות של התעסקות בבטן שאין לי מושג מה היא היתה כי לא הרגשתי כלום, תינוק A יצא. שני קילו וחצי של מתיקות אילעית, שמעתי אותו בוכה וכל הצוות אמר מזל טוב! נתנו לי לראות אותו בדיוק לשניה, כי מיד אחרי יצא גם השני, קטן הרבה בקושי קילו שש מאות ואחרי מבט קצר הטיסו אותו לפגיה. מרגיש טוב, בלי שום בעיה, אבל כן צריך השגחה של שבוע. זהו כמה דקות של תפירת הרחם והחתך ואני בחוץ בדרך להתאוששות. כשאז התחיל הסיוט האמיתי. לא הפסקתי להקיא, הרגשתי חלשה ועייפה אבל כל נימנום הכי קטן גרר שוב בחילה ושוב הקאתי. נשארתי שם כל הלילה כי גם הלחץ דם שלי היה גבוה ורק בבוקר הגעתי למחלקה. מותשת, עייפה, אבל מרגישה טוב יותר. והכי חשוב, אמא לשניים. שני מושלמים, שני ניסים קטנים! אבא תודה על הכל!
הריון ולידההריון ולידה
💬26 תגובות👍9 לייקים