וואיייי תקשיבי כאילו עשית העתק הדבר לסטטוס שפרסמתי חודש אחרי הלידה. א- ברור שישתנו דברים, ילד זה דבר מטלטל וזה לגיטימי. ב- את עם הורמונים וזה גם לגיטימי. תשחררי עכשיו את הכל הכל בסדר הרבה דברים שאת מרגישה עכשיו זה בגלל הורמונים ויש מצב שללא ההורמונים לא היית חשה ככה. ג- גם עכשיו קצת קשה לי עם בעלי אבל אנחנו עובדים על זה. זה שהוא דואג לך ולילד זה בגלל שהוא אוהב אותך, תעריכי את זה (לא אומרת שאת לא) ותביני שכנראה אם עצוב לך בגלל שאת לא אוהבת אותו כנראה את כן מרגישה משהו כלפיו ואת פשוט מבולבלת. על זוגיות צריך לעבור כל הזמן, לפעמים יש יותר אהבה לפעמים פחות, אבל תמיד צריל להשקיע ולהיות סבלני. אני בטוחה שעוד כמה שבועות תרגישי יותר טוב.

אנחנו תמיד יש לנו נטייה לחפש את הגברים שעושים לנו חיים קשים. אין כמו בעל נאמן שאוהב ותומך. תנסו לעשות דברים כיפיים ביחד לחדש ולהצית את האהבה מחדש. תזכרי למה התאהבת בו ❤️

אז זהו חשבתי שזה יעבור ואני כבר 4 חודשים אחרי לידה וזה רק מחמיר

מה הסיבה שיורד לך ממנו? זה שהוא לא חכם?