שבוע 7, אולטראסאונד ראשון הייתי היום בבדיקה הראשונה וב"ה יש לי עובר קטנטן ובריא:) בזמן הבדיקה הטכנאית הסתכלה על השחלות וראתה בשחלה הימנית ציסטה בגודל של 3 ס"מ, היא שאלה אותי אם יש לי אנדומטריוזיס, אמרתי לה שאין לי מושג ובחיים לא שמעתי על זה.. היא כתבה לי בתשובה חשד לאנדומטריוזיס. יש פה מישהי שיש לה את זה או שקרה לה משהו דומה ויודעת מה ההשלכות של זה? קצת הלחיץ..
הריון ולידההריון ולידה
💬7 תגובות

תגובות (7)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי6 ביולי 2020 בשעה 15:04
אחותי כזו ..יש קבוצה בפייסבוק של אנדומיטריוזיס, וגם תוכלי לקרוא באינטרנט.. בעיקרון מדובר על ציסטות ודלקות כרוניות ברחם. לא בהכרח שיש לך אנדו׳ בגלל ציסטה אחת לכן רשמה חשד.. גם לפי השאלה שלך נראה שגם לא סבלת מזה בעבר.. אז הכל פתוח... (וזה לא מפריע להריון..להפך, לאחותי אמרו שהציסטה אפילו יכולה לצאת עם ההריון...)
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי6 ביולי 2020 בשעה 15:04
עם הלידה**
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי6 ביולי 2020 בשעה 15:05
גם לי היא אמרה שיש לי ציסטה אבל היא אמרה זה כלום
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי6 ביולי 2020 בשעה 15:06
היו לי 2 אחת של 5 ואחת של 6.5 בשבוע 7 עכשיו אני בשבוע 19 וטפו טפו אין כלום

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

❤סיפור ההיריון והלידת ואקום שלי❤ אז זהוווו סוף סוף ילדתי ב31.7. בחרתי לשתף גם את סיפור ההיריון כי הוא היה לא פשוט ומי שקורה לה דבר דומה מקווה שאעזור לה להישאר אופטימית. בשבוע 25 אשפזו אותי בחדר לידה עם צוואר רחם פתוח לגמרי וצירים..הגעתי לבדיקה שגרתית, גילו את זה שם ומהר אמרו לי שאני בלידה פעילה וחייבת דחוף להיכנס לחדר לידה. ניסו לעצור לי את הלידה עם מגנזיום וכמובן שללדת בשבוע כזה לא משאיר אופטימיות רבה למצב התינוק. ביקשנו לדבר על הפלה והרופאים שאמרו שבשבוע כזה זה מסובך כי העובר בר חיים ואסור. הייתי מאושפזת בחדר לידה 3 ימים ולמזלי לידה לא התפתחה ומשם נשלחתי למחלקת היריון בסיכון גבוה שכל הרופאים אמרו שצריך להבין שכנראה הלידה תקרה בימים הקרובים.. התחלתי לשמור על שכיבה כמעט מוחלטת ושתיית מים..הייתי מאושפזת ככה 3 חודשים רצוף! הרופאים לא הבינו איך כל יום עובר ואני לא יולדת.. אחרי 3 חודשים שיחררו אותי והמשכתי לשמור בבית.. מפה לשם הגעתי לשבוע 40+2 ובחמש וחצי בבוקר התחלתי להרגיש צירים שלא הכרתי ממש כואבים ורציפים(היו לי כל ההיריון צירים אבל אלה הרגשתי שהם צירי לידה) ישר ידעתי שאני צריכה להגיע לבית חולים ובשש בבוקר הגענו וכבר הייתי עם פתיחה של 3.5 וישר לקחו אותי לחדר לידה. רק אחרי 3 או 4 שעות ככה הביאו לי אפידורל (מסתבר שמביאים רק אחרי שעושים ספירת דם אז מי שיכולה והיא בשבוע מתקדם כדאי לה לעשות לפני שכבר יהיה מוכן) שהביאו לי את האפידורל כבר הייתי בפתיחה של 6 בערך אחרי שעה הגעתי ל8 ואחרי כמה זמן פתיחה מלאה! המינון שהביאו לי היה גבוה מידי והרדים לי יותר ממה שצריך...שימו לב לזה שאתן מקבלות מינון שמתאים לכן. איך שהגעתי לפתיחה מלאה הכל נעצר ומותר להיות רק 4 שעות בפתיחה מלאה אז החליטו לתת לי פיטוצין. ניסיתי ללחוץ כל פעם היא יצאה קצת וחזרה חזרה...יצאה וחזרה.. עלה לי החום הרופאים אמרו שאין ברירה חייב קיסרי. לקחו אותי מהר לחדר ניתוח חירום ושם אמרו שינסו עם ואקום ואם לא חייב קיסרי. עשו לי ואקום ומסתבר שחבל הטבור היה כרוך סביבה וכל פעם שהיא ירדה הוא החזיר אותה חזרה ובגלל זה לא יכלה לצאת. הרופאים לחצו לי ממש חזק על הבטן ובניסיון האחרון של הואקום היא יצאההה. נהיה לי קרע וחתך תפרו אותי במשך 3 שעות כמעט בחדר ניתוח. אבל זהו אחרי כל הבלאגן היא נשארה אצלי עד סוף תשיעי כנגד כל הסיכויים ובסוף יצאה החוצה.. מאחלת לכן לידה קלה קלה קלה
הריון ולידההריון ולידה
💬9 תגובות👍2 לייקים