אפס הפרדה ולידה ברמב"ם מישהי פה הייתה באפס הפרדה או ביות מלא ברמב"ם ויכולה לספר על החוויה האישית שלה? אם זה היה בימי קורונה אפילו טוב יותר... או פשוט כל חוויה מרמב"ם בימי הקורונה... לא מעוניינת להכניס לתינוקיה בימים אלו
אמהותאמהות
💬1 תגובות

תגובות (1)

אין תגובות עדיין

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

היי בנות, אני ממש צריכה אתכן. זה ארוך (סליחה מראש!) אבל חשוב לי להתייעץ. זה בנושא של שינה של הבת שלי בת שנתיים וחצי. ברוך ה', ילדה מקסימה ונבונה מלאת מרץ ובעלת טמפרמנט פילפל מגיל ממש קטן. בחודשים הראשונים ינקה אבל לא עלתה במשקל (היא נולדה קטנה ולא גישרה על הפער) אז הפסקתי (שרדתי איזה חצי שנה של הנקה כמעט, עם שילוב תמ"ל ופורמולת תזונה) אז בהתחלה, כשהייתה ישנה איתה לא הייתי יוצאת הפרדה, כלומר םעמים רבות הייתה נרדמת עליי, על השד או על המיטה שלי. תמיד היו לי קשיים להרדים אותה, גם במהלך הלילה וגם במהלך היום. אפילו בעגלה, תמיד התקשתה לישון. בנוסף, המיטה שלה בחדר שלי ושל בעלי כי לצערנו אין לנו חדר אחר בבית, אז רגילה לנוכחות שלנו בזמן השינה. יש לנו טקס של כיסוי אורות הבית, מקלחת, צחצוח שיניים, קצת פוצי-מוצי כשמלבישים אותה ואז מלווים אותה לחדר שלה. אומרים שמע ישראל, נשיקה ומנסים לצאת מהחדר. וכאן הבעיה! היא מבקשת ממני או מבעלי שנשב לידה במיטה עד שהיא נרדמת או יוצאת ומבקשת להירדם לידנו בספה. יש כאלו שלא יבינו מה הבעיה, אז אסביר: אני ובעלי בתקופה נורא עמוסה, עובדים מאווודג קשה, יש ימים שאני עובדת גם בוקר וגם ערב (אבל מספיקה לראות אותה לפני שהיא הולכת לישון). ואז ברגע שצריך להישאר לידה בחושך בחדר או בספה עד שהיא נרדמת, אנחנו נרדמים יחד איתה וזה פשוט משבש לנו הכל. היא גם נרדמת נורא מאוחר (8וחצי, 9וחצי) וגם אין לי ולבעלי זמן לעצמנו. אנחנו לא מצליחים להתעורר אחרי זה ובבוקר צריך פתאום להתקלח ולארגן את כל מה דלא ארגנתי בערב שלא נדבר על זמן לבישולים, כביסות וכו'. בעלי רוצה לנסות שיטה חדשה- הוא מציע שנשים גבול ברור, שאין דבר כזה שהיא יוצאת מהחדר ואין דבר כזה שנשארים איתה. אלא חיבוק, נשיקה, דיבור רך אבל יוצאים למרות הבכי. יושבים קרוב אליה בחוץ, דלת פתוחה ואור במסדרון (ניסינו בעבר וזה לא עבד, כל פעם שהיא בוכה אני נשברת ובאה אליה). הוא אומר פשוט להיות עקביים, להחזיר, לתת לה לבכות, להגיד לה שאנחנו בבית ושהיא צריכה עכשיו לישון וזהו. ואם היא יוצאת, להחזיר אותה. הוא חושב שהיא פשוט בודקת גבולות. הוא גם שואל מה ההבדל בין הצבת גבול כזו לבין סיטואציה שהיא בקניון והיא מתעקשת על משהו ואנחנו ההורים שלה שמים גבול ברור. אני בלבטים קשים כי יש בשינה ענייני נפרדות, יש את נושא ההרפייה (התחלתי לתת לה חליטות לפני השינה אפילו כמו מרווה, או לואיזה) ולא רוצה שתקשר זאת למשהי שלילי. ואני לא רוצה סתם יועצת שינה, קשה לי לסמוך על ייעוץ והדרכות שלא מבוססים מספיק בלימודים אקדמאיים ובחשיבה מעמיקה על נפש הילד (בשונה מפיסכולוגים התפתחותיים ומטפלים רגשיים). חשבתי לפנות לפסיכולוגית, אבל בעלי ממש אנטי בגלל הכסף וגם אני נרתעת כי זה להכינס לתהליך וזה לא מספר פגישות וזהו. צריכה קודם כל להבין איפה אני עומדת ביחס לאמהות אחרות, איך אתן התמודדתן, מה העצות שלכן ואז אןלי יהיה לי קל יותר להחליט. מציינת שחשבתי להכין סיפור לילדה שלי (בעבר ניסיתי וזה לא ממש עזר) עם הסברים ותמונות שמעכשיו הטקס שינה יהיה כך וכך: מקלחת, צחצוח, שתייה תה משפחתית, ליווי למיטה, שמע ישראל, חיבוק נשיקה ויוצאים. מה אתן חושבות? ממש ממש ממש תודה לכל מי שקראה עד עכשיו ❤️❤️❤️
אמהותאמהות
💬17 תגובות