אחותי עברה אתזה. קודם כל משפחה! חייב עזרה צמודה.. אמא שלי לא עזבה אותה לרגע.. טיפלה בה ובתינוקת. וכמובן ללכת לטיפול. אחותי היתה נורא אדישה התינוקת בכתה לא הזיז לה.. היא פשוט היתה מנותקת מהמציאות.. ב"ה היום הילדה בת 4 בובה ואחותי חזרה לעצמה. אבל אסור לזלזל!! יכול להגיע למצב מסוכן. יכולים להזיק לעצמך לתינוק.. חייב לקחת עזרה לא להתבייש יכול לקרות לכל אחד.

קרה לי.. אחרי לידה זה סערת רגשות וזה קשה צריך רגע לעצמך כדי להבין לאיזה חיים מעכשיו את נכנסת קיבלתי המון עזרה מבעלי ואמא שלי. הם דאגו להתקשר לידע את הרופאת משפחה שלי שהייתה מתקשרת אליי פעם ביום לדבר איתי רבע שעה בטלפון. אני הייתי מסתכלת על הילד בוכה וסתם יושבת עם עצמי ולא מפסיקה לבכות ולפי מה שהבנתי מאנשים מסביבי זה קורה לכל אחת במיוחד בלידה ראשונה.וזה טבעי וזה בסדר גמור ממליצה מאוד לשתף את הבן זוג או מישהו אחר שאת סומכת עליו.

מרגישה שאין לי למי לפנות כל כך אני אצל אמא שלי בגלל שאני לא יכולה לקום מהמיטה כמעט מאז הלידה (סיפור בפני עצמו) והיא עושה המון אבל כשהיא מנסה לתת לי לטפל בו ולנוח ואין לי כוח אליו אז היא כועסת עלי ובעלי עובד ועד שהוא בא לשישי איתי אין לו סבלנות בכלל מרגישה שאם אגיד משהו רק אכביד יותר

אני מבינה בהחלט מצב מורכב. . תנסי לבקש עזרה ממישהו חיצונית אפילו אחות/בת דודה שתהיה איתו שעה שעתיים ביום כדי שאמא שלך .תוכל לנוח.. אמא שלך יודעת שאת בסוג של דיכאון? בעלך צריך שייכוונו אותו שאת זקוקה ליותר עזרה אכפתיות יחס.. אולי חמתך יכולה לבוא מידי פעם? אחיות של בעלך שלך. אץ חיבת תמיכה! אל תתבישי לבקש עזרה זה הגיוני מה שאת עוברת ככל שתהיי יותר מוקפת בעזרה תחלימי יותר מהר