סיפור הלידה שלי . יצא פוסט ארוך, כתבתי את כל מה שאני הייתי רוצה לדעת כצופה/קוראת. זה התחיל בלילה שבין יום ראשון ליום שני. מאחת בלילה צירים לא סדירים כל 8-10 דק׳, כאב חלש שהולך ומתגבר אבל עדיין סביל לגמרי - כאב בגב ובבטן, כאב של התכווצות.כיווץ שמזכיר את השרוול שמלבישים על היד בבדיקת לחץ דם + כאב. לילה לבן, כבר מגיע הבוקר ואני מבינה שאני חייבת לנוח אחרת לא אצליח להתמודד עם הלידה, נרדמת לחמש דקות בין הצירים, קמה לציר וחוזרת לישון או לנוח או לחלום על לישון. הפוגה של חצי שעה שניצלתי כדי לאכול ולנוח קצת. שתיתי תה חליטת עלי פטל. כבר צהריים והמרווחים בין הצירים לא התקצרו משמעותית, לא פחות מ7 דק. מגיעה אליי חברה שהיא גם רפלקסולוגית ועושה לי טיפול, המרווחים הצטמצמו ל4-5 דק. עוד תה פטל, צירים מתחזקים, מקלחת חמה והרבה מים קרים. עד פה הציר התחיל בגב (כאב עדין) והמשיך לבטן (כאב חזק יותר) עוד טיפול רפלקסולוגיה שלח אותי למקלחת נוספת והמרווחים כבר 2-3 דק בין ציר לציר. מכאן הציר התחיל בגב (באופן חד וחזק) ונמשך לכיוון הבטן בעדינות. העברתי שעתיים וחצי של צירים סדירים בבית והגענו לחדר לידה בשעה 22:00. מוניטור מראה שהצירים התרווחו קצת, כל חמש דקות ובדיקת פתיחה - 2.5-3!! הייתי בטוחה שאני כבר עם חמש 😅 החליטו להכניס אותי לחדר לידה. קבענו למוניטור עוד שעתיים לבינתיים עשיתי סיבוב במחלקה, מקלחת, צירים מתחזקים תזוזות ותנועות בחדר לידה וקצת לפני המוניטור חשבתי שאני לא אצליח לעמוד בכאב, בחילות - ואז הקאתי את חיי ופתאום הרגשתי טוב יותר ושאני כן אצליח להתמודד. מוניטור ובדיקת פתיחה - 6.5-7 אני בשוק!! התקדמות מטורפת 🥳 קובעים למוניטור ובדיקת פתיחה עוד שעה (1:30 בערך) אליו הגעתי עם הלשון בחוץ, אחרי מקלחת שעזרה, בלי הליכות והתנועות שהפכו להתרפקות והשענות על המיטה. בשלב הזה הרגשתי את הצירים בטוסיק. פתיחה 8.5-9, מרגיש כמו 200 😂 הכאב מרגיש בלתי נסבל, מרגיעה את עצמי, הכאב משתלט, ציר אחד חזק שלא ברא השטן גרם לי לבקש גז צחוק. לקחתי ״שלוק״ שניים וזה גרם לכאב להיות יותר קשה מנשוא (יש לי בעיה עם מסכות נשימה/ הרדמה כאלה בלי קשר ללידה - ממש אפקט של טביעה לא ברור למה חח) והבנתי שאני פשוט צריכה לנשום. כמו שזה נהיה גרוע יותר כשלא נשמתי טוב עם המסכה זה בטוח ישתפר אם אנשום נכון בלעדיה. ולא יודעת איך אבל זה עבד, מאותו רגע האמנתי שאני מתמודדת עם זה בכוחות עצמי. סביבות השעה 2:45 מרגישה לחץ בטוסיק, כאב מושך לוחץ. עושים בדיקת פתיחה ואני עם 9.5!! מתאפקת לא ללחוץ באופן יזום כדי לא לעשות נזק ומנגד נותנת לגוף למשוך וללחוץ לבד את מה שהוא רוצה. אחרי רבע שעה בערך פתיחה 10, אפשר להתחיל ללחוץ יזום. המיילדת אמרה שאני יכולה ללחוץ בכל זמן נתון אבל העדפתי ללחוץ רק בזמן ציר כי ככה הרגיש לי נכון.. אחרי חצי שעה ואחרי אחת הלחיצות מרגישה משהו יוצא- זה שק מי השפיר שעדיין לא התפוצץ! חח עוד כמה לחיצות מכל הלב, ירדו לי המים ואחרי עוד כמה לחיצות טובות התינוקת שלי נולדה ❤️ בשעה 3:55. רצו להביא לי פיטוצין בשביל למנוע דימום (פרוטוקול) שאלתי אם יש לי דימום חריג אמרה לי שלא. אמרתי למיילדת שעוד שעה נסתכל שוב ואם יש צורך אני לא אתנגד. (לא היה צורך) השלייה יצאה בשלמותה ואני יצאתי עם שריטה קטנה שכל מה שהיה צריך זה פולידין (זה נשמע בקטנה אבל זה שרף מאוד)