לא מבינה את מהות החיים בבקשה לא לשפוט.. אני אמא ל4 ילדים די קטנים יחסית.. אחרי צוהריים מאד עמוסים.. נפשית.. ילד אחד עצבני ילדה אחרת לא קיבלה מספיק צומי אז היא צורחת בקולי קולות והשלישית בכלל מסרבת להתלבש וצורחת... חושבת וחושבת.. ואיי החיים מאד קשים... מצד אחד יש זוגיות שכן יש אהבה אבל גם המון חוסר הבנה נכון אנחנו שונים! ומאד הם לא יכולים להבין אותנו ואנחנו רוב הזמן אומרים מה עבר לך בראש?! יחד עם זה יש ילדים שכל מה שמעניין אותם זה תביא לי. תקחי לי.. תעשי לי... בזמן שאני אמא אני מרגישה שאני צריכה למחוק את עצמי.. כי מה לעשות צריך לעשות ככב וככה.. להיות כמה שיותר בסדר עם כולם.. ואם ילד עצבני אז להבין ואם לילד בא לא להקשיב אז גם צריך להבין זה ילד. בקיצור.. רק להבין ולהבין ולעשות.. ושכחתי לומר לבזבז המון כספים שלא תמיד יש לצורכי הילדים כי רוצים הכי טוב בשבילם, ולוותר בזוגיות וגם בחינוך ילדים כי את רוצה שיהיה לך חיים נעימים ולילדים ילדות יפה... אז אני בדילמה... האם באמת... החיים יפים?! לא בדיכאון... ולא כועסת פשוט באמת שואלת את עצמי.. מה..