פורקת אז היום היה לנו יום נישואין ..שלוש שנים..כל היום הייתי בעבודה.. בעלי לא אדם שיודע לדבר או להביע רגשות יותר מידי..למרות שהוא הבן אדם הכי טוב שבעולם.. ותמיד צריך להניע אותו ..להסביר לו מה אני צריכה..והוא יודע..בשבילי פרח מהגינה או אפילו ברכה מרגשת מנפצים לי את הלב.. העובד שלי דפק לי ברז וכבר שבוע אני עובדת כל היום ולא רואה את הקטן שלנו בכלל.. מ7 בבוקר עד 9 בערב...רק היום מצאתי עובד אחר..כל היום חיכיתי לאיזה ברכה קטנה ולא קיבלתי כלום..הייתי בציפייה שאולי הפעם הוא באמת יפתיע..וכשאגיע לבית ..אמצא איזה זר פרחים או ברכה.. ולא..את האמת שממש התאכזבתי ...העיניים שלי מלאות דמעות ואפילו אמרתי לו..בלון לא קנית לי אפילו? והוא ישר נכנס למגננה שהיה יום עמוס..והיה צריך לאסוף את הילד איך שהגיע מהעבודה כי אמא שלי מיהרה...ובקיצור..כל הסיבות האפשריות ואני נשארתי בשלי..פגועה.. למה בכלל אני צריכה להתחנן?! בסדר, הבנתי שהוא מתקשה בהבעת רגשות, ככה הכרתי אותו..אבל אני אומרת כל כך ברור..שברוטינה של היום יום אני מבינה.אבל לפחות בימים המיוחדים האלה לפחות...משהו קטן.. עצוב לי ממש ואני מאוכזבת.. 😔