בייבילנד סתומהההההה אני בדרך לשם ושכחתי להדפיס את הכרטיס. זה נראה לכן בסדר אם אראה מהמייל בפלאפון עם כרטיס לייף סטייל שאיתי?

שנת בוקר- עד איזה גיל? היי באיזה גיל התחילו לוותר לכן על שנת בוקר? הקטן בן 8 חודשים. בספטמבר אמור להיכנס למסגרת ששם אני מניחה שיורידו לו בהדרדה את השנת בוקר מציינת שקם כל יום ב6 וחצי שנת בוקר בערך ב9 וחצי לשעה ב14 רק נרדם שוב לצהריים גם לשעה. יודעת שבגן השנת צהריים זה מ1 עד 3 בערך ללא שנת בוקר

היי בנות משתפת אני בהריון שני לאחר הריון ראשון שלא צלח לצערי, אחרי חצי שנה בהפתעה נכנסתי להריון. ובהריון הזה אני כל כך משתדלת לשמור וברוך השם יש עובר עם דופק, נבדקתי גם בשבוע 6 + וגם בשבוע 8 + ולפעמים אני נכנסת לחרדה מה אם פתאום לא יתפתח, ולפעמים אני משחררת.. אבל אני מאוד קשה עם עצמי.. אני מרגישה שאני מנותקת מהעובר ומפחדת להקשר אליו, ומצד שני מנסה לתת לו הכל!! אבל נניח היום אכלתי מלא שטויות (גם ענבים בין השטויות כדי להרגיש עם עצמי טוב) והאמת שאני לא רעבה.. ומרגישה רע שאני לא אוכלת צהריים, וזיפתי באוכל מבחינת שמירה על תזונה בריאה מזל שיש לי ויטמין של אלטמן אם לא הייתי מרגישה עם עצמי רע ממש יש בנות שגם נמצאות בסירה שלי?? מה אתן אומרות??

היי אמהות יקרות... אני כותבת כדי להתייעץ איתכן על גיל שנה וחצי וואו מאיפה אני אתחיל?! מבחינתי הילדה שלי מושלמתתת ואני אוהבת אותה ברמות מטורפות! אני נותנת לה את כל האהבה בעולם מטפחת אותה פיזית ושכלית נותנת לה עצמאות שצריכה..עצמאות זה אומר שנותנת לה לשחק חופשי עם משפחה אפילו חברות ( שלה) חחח שמטיילות היא רצה נהנת... ברור שדברים שאסור לגעת אז אני מדברת איתה ואומרת שאסור אבל בתקופה האחרונה של חודשיים בערך פחות או יותר היא עצבנית מרביצה לי בעיקר מושכת לי בשיער חזק כשאני אומרת לה שאני לא מסכימה ונהיית ממש אגרסיבית עכשיו זה לא פעם ראשונה שאני אומרת לה שאסור היא מבינה שאני לא מסכימה אבל מבחינתה היא רוצה היא תקבל או שמשהו לא מתאים לה היא פשוט זורקת אותו בעצבים...מה זה מאיפה כל הכעס הזה מגיע? מרגישה אבודה...כי גם שאני מנסה לאפס אותה בחיבוק או נותנת לה להירגע לבד שנייה היא בוכה בכי היסטרי כאילו מישהו הרביץ לה...הלוואי שמישהי מזדהה פה איתי😔

היי בנות, צריכה להתייעץ. אני מאוד רוצה לעשות מי שפיר, לא בגלל איזו היסטוריה רפואית אבל בעיקר בשביל השקט הנפשי שלי. בעלי מתנגד, עשינו בהריון הראשון בגלל איזשהו חשש ועכשיו הוא מרגיש שאין סיבה ושאולי זה יכול לסכן את ההריון. אני רוצה לציין שאני מרגישה שהכל תקין, פשוט שקט נפשי כלשהו שהייתי רוצה להתחיל איתו את ההריון. מישהי עמדה בסיטואציה דומה? איך הצלחתן לשכנע את הבעל?

בנות שעברו היפוך שצלח, כמה זמן אחרי ילדתן? ובאיזה שבוע עשיתן את ההיפוך?