וואייי אלוהים חייבת לפרוק את הכובד על הלב שלי אני והבעל פרודים כמעט חודשיים פגענו אחד בשני ממש, אני סלחנית וכבר שכחתי מזמן הוא פחות סולח ושוכח . אני מתגעגעת אליו ברמות. לשתינו יש רצון לתקן ולשקם את הקשר אבל הוא לא נותן להתקרב לא חוזר הביתה הוא אצל ההורים שלו שגם ככה לא מתים עליי ותמיד אמרו לו להתגרש ממני… אני אומרת לו שאני אוהבת אותו אבל הוא לא עונה לי חזרה. אתמול יצאנו וישבנו באיזה מסעדה ושלחתי לו באמצע השיחה נשיקה באוויר והוא לא החזיר לי אמר לי נו אל תעשי את זה קשה …. אנחנו עדיין גרים בנפרד והוא לא ״מסוגל״ לחזור הביתה אני לא מבינה את זה…. וקשה לי ממש אני עם תינוקת בת 5 חודשים וזה יותר כואב לי מאשר קשה לי לגדל אותה לבד…. הוא יותר מתעניין בה מאשר בי וזה כואב כל כך