צריכה עצה מעבר דירה תכף מקבלים מתףפתח לדירה שקנינו .. אני ממש לא רוצה לגור בה, למרות שהיא גדולה יותר, חדשה והכל.. היא חמש דקות מההורים של בעלי ולא בא לי לגור מולם. לפני שקנינו היחסים היו בסדר אבל אחרי הלידה בנתי שיש לו אמא רעה ממש. אני לא רוצה לגור שם.. אני גרה בעיר של בעלי, תמיד לבד כאן , בלי משפחה וחברים ואני שנאת את העיר הזאת. בא לי לעבור לעיר אחרת כמה שיותר רחוקה. נוסעת שעתיים לעבודה כל יום! נמאס לי
אמהותאמהות
💬4 תגובות👍1 לייקים

תגובות (4)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי14 ביוני 2020 בשעה 15:34
אז משכירים את הדירה ועוברים לעיר אחרת
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי14 ביוני 2020 בשעה 17:05
נכון מיכל צודקת. גם הילדים מרגישים מרמור מההורים וגם את עלולה להיכנס סתם לדיכאון. תשכירו את הדירה ותעברו למקום אחר שיהיה לך בו טוב. את לא צריכה להישאר במקום שעושה לך רע ובדידות.
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי14 ביוני 2020 בשעה 20:30
ליבי איתך... לפני הלידה עברנו לגור בעיר ילדותו של בעלי בכדי לקבל עזרה ממשפחתו. אחרי שילדתי התגלתה משפחה של אנשים פסיכוטים וזה הגיע למצב של נתק מוחלט למרות שאנחנו חיים 8 דק אחד מהשני . אני ממליצה לך לנסות להגיע להסדר כלשהו עם בעלך לגבי הדירה ולגבי המשפחה שלו ...
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי14 ביוני 2020 בשעה 21:28
אל תיהיי במקום שלא טוב לך בו זה מתכון לחיים מבאסים! נסי לכוון את בעלך למקום אחר ששניכם אוהבים וכמובן שיותר קרוב לך לעבודה...

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

לידה ראשונה בלי אפידורל ושרדתי כדי לספר טוב אז בשעה טובה נולדה לי נסיכה ביום שבת הריון ראשון! בלילה שבין שבוע 38 לשבוע 38+1 התחילו לי צירים כל איזה שעה בהתחלה מ2 בלילה כזה התחלתי לסבול. ב5 הם כבר נהיו ממש תכופים אמרתי לבעלי שכואבת לי הבטן ונראה לי זה צירים (אפעם לא היה לי אפילו ברקסטונים אז ממש לא הכרתי את ההרגשה). אמא שלי גם הייתה ערה אז אמרתי לה בוואטסופ שמתחיל לי משהו נראה לי. בשעה 8 כבר יצאנו מהבית כי זה ממש התגבר וכאב. בזמן הזה שבין 5 ל8 בבוקר אני התחלתי באמוק לנקות את כל הבית כביסות אבק וזה ולהכין תיק כי לא הספקתי חחח והתקלחתי. הצירים נהיו ממש תכופים וכואבים התחלתי ממש לבכות. יצאנו למיון עשיתי שם בדיקת שתן ואז גם יצא לי בשירותים שם הפקק הרירי המדובר. במוניטור משום מה הצירים נהיו פחות סדירים אז לא כזה שמו עליי גם כי הריון ראשון וגם שבוע 38 ממש לא לקחו אותי ברצינות. עד שקיבלו אותי במיון אחרי שממש לא הפסקתי לבכות ולסבול היה כבר שעה 11 הרופאה שבדקה אותי הייתה ממש בשוק ואמרה שיש לי פתיחה בין 5 ל6 לא סתם כל הזמן המתנה במיון אני מתתי מכאבים. הרופאה אומרת לי טוב אני מחברת לך עירוי לאפידורל ואני אומרת לה לאאא אני לא רוצה אפידורל בינתיים. היא הייתה בשוק אמרה לי את בטוחה ? אמרתי כן ושאם אני ארצה אני אקח בהמשך. אחרי הבדיקה אצל הרופא הכניסו אותי לחדר לידה. עשיתי חוקן וזה יותר נכון נסיתי לעשות לא בדיוק הצליח לי ובמשך איזה שעה התקלחתי וכל שניה אני צורחת מכאבים צורחת לשמים. בשעה 12 וחצי הגיעו סופסופ לראות אותי בדקו פתיחה ואומרים לי חמודה את בפתיחה 10 את בלידה (בקיצור לא סתם סבלתי בטירוף חחח) ואז פקעו לי את המים (לא כואב בעליל). רק בשעה רבע ל1 התחלתי ללחוץ שבעלי ואמא שלי איתי ובשעה 13:19 היא יצאה פלא הבריאה. חייבת לציין שהצירים יותר כואבים מהלחיצות בלידה אבל בסוף שהיא יצאה הכל נשכח. למזלי המיילדת לא גזרה אותי אבל נהיה לי חתך מהלידה ו2 שריטות. ילדתי את השלייה ואז הניחו את הילדה עליי והיא שכבה איתי במיטה במשך שעתיים. אחרי זה נכנס רופא שתפר אותי עם הרדמה מקומית במשך חצי שעה בערך. וזהו נגמרה הלידה בהצלחה ברוך השם. המסקנה היא שזה כאבי תופת אבל אני פחדתי מאפידורל יותר מאשר הצירים. שעתיים אחרי הלידה כבר הלכתי במחלקה בסבבה. בקיצור אל תתכננו כלום. תזרמו. לידה קלה לכולן אמן. בדיעבד זה היה הדבר הכי טוב שיכולתי לעשות ללדת בלי אפידורל. אציין שילדתי בתל השומר והייתי סופר מרוצה גם מהבית חולים וגם מהסוייטה במלונית
הריון ולידההריון ולידה
💬25 תגובות👍7 לייקים