הריון תאומים למי שמבינה היי, הריון ראשון שלי ותאומים. הבנתי שאני אמורה להיות משויכת למרפאת הריון בסיכון בבית חולים. רציתי לדעת אם זה באמת חשוב וכדאי? (אני אוהבת את הרופא הנוכחי שלי והמרפאה קרובה לבית) מה שונה במרפאה כזאת ממרפאה רגילה? ומאיזה שבוע מפנים למרפאת הריון בסיכון? תודה
הריון ולידההריון ולידה
💬6 תגובות

תגובות (6)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי12 ביוני 2020 בשעה 14:58
אני יודעת שהריון תאומים זה אוטומאטית נחשב להריון בסיכון ומראש צריכים להפנות אותך למרפאת הריון בסיכון לעשות שם מעקב.. לגבי בית חולים אין לי מושג..
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי12 ביוני 2020 בשעה 14:59
אני הייתי עם רופאה רגילה לגמרי, כול עוד אין באמת סיכון הכול טוב שיהיה סיכון את בטוח תעברי היא לא תקבל אותך
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי12 ביוני 2020 בשעה 15:24
תודה רבה על התשובה המפורטת
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי12 ביוני 2020 בשעה 17:19
בלי לקרוא תגובות קודמות - חשוב שתלכי למרפאת הריון בסיכון. כשאני הייתי במרפאת הריון בסיכון עדיין הלכתי לרופא נשים שלי שייתן הפניות והנחיות נוספות..תמיד הייתי במעקב גם אצלו...

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

חייבת לפרוק אני במצב כזה שלא יכולה לסבול להיות בגוף של עצמי. לא מצליחה לתפקד עם הקטנה שלי. קצת לפני ההריון אמרו לי שאני צריכה לעקור שן בינה, ובהמשך נכנסתי להריון והמליצו לי לחכות עם זה לשליש השני ואם אפשר לסוף ההריון. היום אני בשבוע 17 ואתמול עקרתי את השן. פתאום התחילו כאבים חזקים שלא הצלחתי להתאפק איתם. כשהגעתי למרפאה עשו לי צילום, שאלתי אם מותר ואמרו לי שבשלב של בהריון זה בסדר, ואני זרמתי. הבוקר קראתי וראיתי שזה עדין מסוכן. אני כל כך כועסת על עצמי, על החולשה שלי וחוסר התפקוד בזמן כאבים. מתה מפחד שסיכנתי את העובר שלי, שפגעתי בגוף שלו. שונאת את עצמי שאני בוכה מהבוקר ולא מצליחה לצחוק עם הבת שלי. אני פשוט מפורקת. ביום שני יש לי בדיקת מי שפיר וגם זה מלחיץ אותי מאוד. לא מצליחה להחזיק את עצמי. לא יודעת איך לעזאזל אפשר לקום ולהתחיל את היום. איך אפשר להתאושש מהמחשבה שאולי פגעתי בעובר שלי?! אני מרגישה כזאת חלשה וחסרת כוח סיבולת ויכולת להחליט החלטות נכונות ובא לי למות שזה בא על חשבון הילדים שלי. אני גם חושבת שהגעתי להתפרקות כזאת אחרי שכולם התפלאו שעד עכשיו הייתי בסדר, ההריון השני הזה כמו ״עבר לידי״. הייתי עסוקה בבת שלי ובלימודים (אמורה לסיים השנה תואר שני וכבר לא בטוחה שאצליח). בטוחה שאימהות מתמודדות עם מצבים כאלה ועוד הרבה יותר קשוחים מאלה.. כרגע מרגישה בבוץ, לא מצליחה לראות את האור, ומצדיעה לכל אלה שמצליחות להתרומם ולעבור את זה במהרה. נראה שלא אצליח להירגע עד לרגע שהקטן שלי ייוולד ואראה שהוא בריא ושלם.
הריון ולידההריון ולידה
💬4 תגובות