למה התנאים במחלקת יולדות כל כך מבאסים?? היי כולן, אני חודש אחרי לידה ורק עכשיו מעכלת את מה שעברתי. וזה מכעיס אותי!!! ילדתי בלניאדו שזה מקום מקסים וממליצה בחום, אבל מבאס אותי שהתנאים כאלה! גם בשאר בתי החולים. הייתה לי לידה ק ש ה ! מאוד מאודדד! יומיים כמעט לא יכולתי לעמוד. ולצערי בלניאדו (ואני יודעת שבעוד כמה בתי חולים) אין בכלל כיסא נפתח לשינה או מיטה נוספת עבור מלווה שיוכל לישון עם היולדת. בכיתי בלי סוף שאף אחד לא יכול להישאר איתי הייתי בחוסר תפקוד איך יכולתי לטפל בכלל בילד או לקום לשירותים לבד במהלך הלילה. ובמיוחד בשבת! אנחנו דתיים ולא נוסעים בשבת אז מה הייתי אמורה לעשות?? להישאר כל השבת לבד?? לצערי פשוט בעלי נשאר איתי ונשאר ער כל השבת על הכסא לידי! כדי לא להשאיר אותי לבד כל השבת עם התינוק שאני לא יודעת לטפל בו לבד! ועוד דבר.. שאולי יגידו שאני עפה על עצמי עם הדרישות, אבל נראה לי שהגיע הזמן שיולדת תקבל חדר פרטי ולא תחלוק אותו עם יולדות אחרות!!!!!! וכן זה אפשרי כי עובדה שבאיכילוב זה ככה עכשיו. מבחינתי אפילו תא קטן ומסכן העיקר שתהיה פרטיות. אחרי לידה כל כךךך נזקקתי לפרטיות שלי עם בעלי והמשפחה, ומקלחת פרטית בשקט שלי. ולצערי הייתי בחדר עם עוד יולדת והמשפחה שלה נוכחים ואני כל הזמן מתלכלת מדימום מסיבי ולא יודעת איך להתארגן בכלל ולהגיע למקלחת מבי שיראו אותי. וגם הייתי עם תפרים בדרגה 4 (שלא תדעו), כל פיפי וכל הזמן צריך שטיפות במקלחת אבל יש עוד יולדת וחצי מהזמן המקלחת תפוסה!!! וגם רציתי שקטטט!! ושתינו עם תינוקות עד שתינוק אחד נרדם השני צורח, איך אפשר לנוח ככה?!?! שלא לדבר על כך שיש מחלקות שיש אפילו כמה יולדות בחדר!!! נוראייי אישה אחרי לידה הכי הכי צריכה את האינטימיות שלה! אני פשוט זועמת! אולי אני חיה בסרט אבל נראה לי בסיסי! סורי על החפירה אני פשוט זועמתתת על מה שעברתי וכמה קשה היה לי בימים האלה של אחרי לידה ראשונה!

סטריפינג!! אפשר לעשות גם בלי פתיחה??? שבוע 41

המלצה לצלמת הריון בחיפה או בקריות היי בנות, מחפשת המלצה לצלמת הריון בחיפה או בקריות, אשמח גם לדעת מחיר 🙏

היי, אלו הסוכריות החדשות שלי. הם או עצם העובדה שאני בשבוע 6.. משפיע עליי בנזלת (לפעמים עם קצת דם) ושילשולים. זה הגיוני? שוב, מפרידה את האופציות.. הכדורים שגורמים או ההריון עצמו?

איזה משחה/שמן/תחליב הכי טוב להימנע מסימני מתיחה? וממתי מתחילים למרוח?

אחרי שנתיים וחצי של ריבים כל יום, פרידות כל שבוע, עוזבת את העבודה בעיר שלו וחוזרת לבית של ההורים, עושה מעצמי צחוק כשהוא מגיע עד אליי להתנצל ומחזיר אותי בחזרה אליו ואני כמו מטומטמת צריכה להסביר בעבודה למה אני עוזבת וחוזרת כל יומיים.. הייתי במשמרת,הוא רב איתי בטלפון והתפרקתי פשוט התחלתי לבכות התקשרתי לאמא שלי ואמרתי לה שנפרדנו. היא אמרה שהכל לטובה, שאני בת 18 ובחיים לא יצאתי לבלות עם חברות,שאני מבזבזת את השנים הכי יפות שלי, שמכריחים אותי לשמור שבת ואני בכלל לא רוצה.אמרה שהיא לא זוכרת מתי חייכתי פעם אחרונה.. אמרתי לה אמא אני מתביישת, אני לא יכולה להיפרד ממנו אתם כבר מכירים אותו איך אוכל להביא בעתיד מישהו אחר? אמא שלי צחקה ואמרה לי את רצינית? זאת הסיבה שלך? את יודעת כמה בני זוג היו לי וכשלא התאים פשוט נפרדתי וההורים שלי הכירו אחריו מישהו חדש? את בגיל מאוד צעיר,את עוד תכירי אנשים ובני זוג והכל בסדר. אחרי השיחה הזאת,ואחרי הרבה שיחות נפש עם גיסתי במהלך כל הקשר הזה, הבנתי שמשהו לא תקין. שאני נמצאת בקשר רעיל. זאת הייתה הפעם הראשונה שעבר לי המשפט הבא בראש - או שאת נפרדת ממנו אחת ולתמיד ולא חוזרת יותר,או שתהיי הבאה בתור בחדשות. החלטתי לתת לו צאנס נוסף, הוא הבטיח כמו תמיד שישתנה למעני. הסכמתי,לא עברו יומיים והוא ראה שחברה שלחה לי הודעה עם תמונה של סט הלבשה תחתונה שחשבה שאני אוהב ושאקנה אותו. הוא ראה את זה והתחרפן! אמר לי שכולן שרמוטות ושבגלל זה אסור שיהיו לי חברות. באותו הרגע עזבתי את האוכל שבדיוק הכנתי לו,והלכתי לאסוף את הדברים שלי. הלכתי לבית של חברה שלי וחייתי אצלה מס׳ ימים עד שחזרתי לעיר שלי. הוא ניסה לחפש אותי אבל הייתי חזקה ולא עניתי לו. לא חזרתי אליו. נסעתי לבית שלי וסיימתי את הקשר הזה. לקחתי הלוואה מהבנק וקניתי אוטו בשביל לא לעזוב את העבודה בעיר שלו מרוב שאהבתי את העבודה. בכסף שנשאר לי, קניתי כרטיס טיסה למדינה שנמצאת בצד השני של העולם שיש לי שם משפחה מורחבת ופשוט עזבתי הכל וטסתי לנקות את הראש. בכיתי ימים ולילות, ראיתי תמונות שלנו ושיחות שלנו, במהלך הטיסה ראיתי בפייסבוק שלו שיחה עם מישהי שהייתה חברה שלי מהלימודים, הוא התחיל איתה. באותו רגע פשוט אמרתי לעצמי את מוחקת אותו מהראש ומהלב, וגם אם ישרוף לך בלב את לא מדברת איתו יותר.