כותבת כדי לפרוק, שבוע שעבר התייעצתי איתכן על לחזור לגור אצל ההורים של בעלי אנחנו רוצים לקנות בית , התחלנו הליכי מדכנתא ואנחנו עם משכורת אחת כי אני סטודנטית ככה שאין לנו אופציה אחרת . זה לסתום את הפה לשנתיים עד שהבית יהיה מוכן אני לא יודעת מה לעשות כשאני חושבת על זהבגדול זה נראלי נחמד אבל ככל שאני מעמיקה מחשבה אני נכנסת לדיכאון ברמה שמתחילים לי כאבי בטן . עברנו לפני כמעט שנה לשכירות במושב והתאהבתי בבית ובאזור מה שעוד יותר מקשה עלי לעזוב עד שהתרגלתי לבית אני צריכה לקום וללכת?? גם ילדתי לפני שלושה חודשים רק לפני חודש חזרתי ממהוריפ שלי לכאן אני אבודה אבודה בעלי אומר שלא נמכור את הרהיטים והמוצרי חשמל כי אם לא נסתדר ישר נצא לשכירות אבל עדיין קשה לי לעבור, עד שעיצבתי לנסיכה שלי חדר ואני מניקה לא מסתובבת עם חזיה בבית בקיצור כל הנוחות שלי נעלמת