חמתי!! טוב אז חמתי המוכשרת שברה את היד.. מאז שילדתי לא סובלת אותה בכלל, עשתה לי קטעים מסריחים אחרי הלידה, בהריון ואחרי ניתוח שהייתי צריכה לעבור כשיש לי בבית תינוק (שהוא גם הנכד הראשון שלה) בן שבועיים. עכשיו, רוב העזרה שלה במצבים קשים שלי, כשאני רחוקה מההורים שלי כדי שבעלי יהיה קרוב לשלו.. היא בלהתקשר להביע התעניינות ולא לעשות כלום. אושפזתי אחרי הלידה, פעם אחת הביאה אוכל וזהו.. כל שאר הפעמים הייתה באה מעירה הערות, דורשת דברים הזויים והולכת.. למשל- באה עם אחותה מבלי להודיע ולא מפנה את כוס המים ששותה ממנה . אחרי הניתוח רצתה שאני ידחה את הפדיון של הבן שלי כי היא קבעה טיסה לחול. הבטיחה לצאת לפנסיה ולא יצאה. מהרגע שילדתי היא קבעה פאקינג שלוש טיסות.. ככה שפעם בחודש תיהייה בחול (לא חשבה לרגע שאולי צריך לעזור קצת) למרות כל הקורונה!! בחודש תשיעי כמו גדולה ניקיתי את הבית עשיתי קניות לבד לבד. ופעם אחת כשבעלי ביקש ממנה עזרה שתבוא לעזור לו לנקות את הבית כדי שאחזור מבית החולים לבית נקי היא התחמקה באלגנטיות.. וכשהבנתי את הסיטואציה בקשתי מבעלי שזה לא יקרה. כל היופי שהבן החצוף שלה יכול להתקשר (ואני בטוחה שיעשה את זה כי עשה את זה כשהייתי בהריון ואמא שלו טסה וחזרה יום שישי ) ולהזמין את עצמו ואת ההורים שלו לשבת אלי כי אמא שלו שברה את היד. עכשיו לצערי אני מתארחת אצלה בערך פעם בשבועיים במאמץ גדול מאוד כי קשה לי לסבול אותה ואת הבן שלה. לא בא לי לאחר אותם.. אני עם תינוק בן ארבע חודשים, חזרתי לעבוד קשה מאוד, ואן לי שום רצון לעזור למי שמיררה לי את החיים ! מה לעשות??