שוקלת להפסיק להניק 😪 פריקה🥴 לא מאמינה שאני כותבת את המשפט הזה😱 אני מכורה להנקה. כבר כמעט שנה. אבל אתמול, כל החשק ירד לי. היה לי גם חלום להניק טנדם(שתבינו כמה אני מכורה!) אבל די. הגיעו מים עד נפש. היא בכמה ימים האחרונים מחוברת לי לציצי, נון סטופ!!!!! ואני אשכרה לא יכולה לעשות כלום. היא לא יונקת!!! היא סתםםםםם. ואני כבר לא מסוגלת. כואבות לי הפטמות. היא גם נושכת אותי בלי סוף. לא חשוב מה אני עושה, לא מזיז לה. ודי נמאס לי. לא מסוגלת יותרררר. זה מעצבן אותי, ומציק לי. ואני אשכרה לא נהנת כבר. מצד אחד באלי שוב את החופש שלי, את הגוף שלי חזרה. (היא חושבת שזה בופה פתוח) מצד שני, זה פתרון קסם להרבה דברים. ובלי ציצי, זה לא יעבוד. לא היה לי צפי להפסיק להניק. כמה שיותר יותר טוב. אבל אני כבר לא מסוגלת. היא רואה בי רק ציצי! ולא כיף לי ככה. היא לא יושבת עליי לשנייה בצורה רגועה. כל שנייה היא רוצה ציצי. ואם אני לא מביאה, אז זה היסטריה. ודיי, לא יכולה לשמוע את הבכי הזה יותר. לא מסוגללללללתתתתתתת כבר!!!!!!! אשכרה נמאס לי. נמאס שהיא מתחברת לשניה וחצי, וממשיכה בעיסוקיה. בשניה שאני מכסה את הציצי, היא בוכה. ובאה שוב כדי לינוק לשניה וחצי. (והיא כן לוקחת מוצץ, אבל בקטע הזה יורקת אותו) איך ממשיכים מכאן??? באלי לבכות ולצרוח בו זמנית. גם בזמן הנקה, וגם מהמחשבה שאני רוצה להפסיק להניק.. 😭😭😭😭😭😭😭😭
מניקות באהבהמניקות באהבה
💬4 תגובות

תגובות (4)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי4 ביוני 2020 בשעה 10:10
קודם כל אני חושבת ששנה זה יפה מאוד!! ומבינה אותך ברגע שזה נהיה מוצץ או סתם הנאה זה כבר מתחיל להיות יותר קשוח.. אולי שתשאבי פעמיים ביום? גם הגמילה היה קשה אני מאמינה. תצטרכי לעמוד על שלך.. תעשי חושבים עם עצמך מה את מעדיפה. לסיים עם זה או להמשיך ככה. כי איל שזה נראה את נשמעת שקשה לך ומתוסכלת. מה שלא תבחרי שיהיה בהצלחה!
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי4 ביוני 2020 בשעה 10:19
יש לי עוד חלב שאוב במקפיא. וברור שאם אחליט להפסיק להניק, אעשה את זה בהדרגה. לא מתארת לעצמי אפילו איך עושים את זה😪 ואשאב כדי שלא ייווצר גודש. כלכך כואב לי בלב לכתוב את זה! עכשיו היא נרדמה, אחרי ציצי. היא לא תירדם ככה אחרי בקבוק. היא לא תיהיה רגועה אותו דבר. ונראלי שהגמילה תיהיה קשה לשתינו באותה צורה. כי היא ממש ממש מכורה. ראיתי מלא תינוקות יונקים. אבל אצלה זה ממש התמכרות. אפילו היועצת הנקה אמרה שהחיבור שנוצר בינינו היא לא ראתה הרבה זמן. וזו אחת הסיבות שיהיה לי קשה להגיע להחלטה הזו. (יושבת עכשיו לידה, מסתכלת עליה ישנה והיא ממשיכה לינוק בחלום, ואני בוכה!!! ) אחרי הסבל שעברתי בהתחלה עם ההנקה. ובכיתי מכאבים. והייתח על סף לוותר ולתת תמל. ועכשיו זה? עכשיו בדיוק ההפך הגמור מזה. מה אני עושה? אין לי עם מי לדבר. בסביבה שלי אין תומכי הנקה. בטח ובטח שלא עד גיל שנה. מבחינתם של הסובבים אותי, להפסיק להניק. לבעלי זה נוח שאני מניקה, כי הוא לא צריך להאכיל אותה. (קצת אגואיסטי מצידו אני יודעת) אוף אני שבורה. מרוסקת לרסיסים😭😭😭
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי4 ביוני 2020 בשעה 10:36
תראי הנקה זה באמת מחבר בין האמא לילד ואצלך כנראה זה יותר.. אולי תיתני בעלך להרדים אותה. שאת לא בסביבה. יהיה לה קשה אבל בסוף תתרגל.. וככה רק שצריכה לאכול תביא לה את שלך. אני היתי יוצאת מהבית שהיא צריכה לישון. ולתת לבעלך להתמודד. הרבה פעמים שאת לא בסביבה הם קולטים אתזה ונרדמים. היא איתך בבית? או אצל מטפלת?
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי4 ביוני 2020 בשעה 17:17
שיניים? תהיי חזקה, הייתי ככה כל שן שלו 😭

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך